"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424

 

       

  רק אלו היודעים להגן על חרותם זכאים לה 

 

                                                                          

 
דף הבית >> משה ספקטור


משה ספקטור
 

ראיון שנערךעם (תת אלוף במיל) משה ספקטור מפקדה התשיעי
            של סיירת שקד החל מאוגוסט 1973 עד סוף נובמבר 1974
 
סיירת שקד פעלה במשך 23 שנים. מ-1955 ועד ל-1978. היא פעלה באחריות ישירה של פיקוד דרום. היו לה 12 מפקדים. ארבעה במשך שש השנים הראשונות לקיומה: צביקה עופר, שהיה המפקד הראשון עוד כששם היחידה לא היה שקד אלא 424. 
המפקדים הבאים היו דוד בן חור, שאול יעיש ודב קלעי.
מ-1961 החלה תקופה של 12 שנים, שהיחידה השתתפה בשלוש מלחמות: ששת הימים, ההתשה ויום הכיפורים. זו התקופה שמזוהה יותר מכל עם פעילות היחידה במרחבי הדרום: בטחון שוטף (בט"ש): סיורים ומארבים באזור רצועת עזה, מצרים ובערבה, ומעת לעת פשיטות בירדן ומאז 1967 בסיני, ובמצרים. 
זהו גם העידן של המפקדים הידועים ששמם נישא בפי לוחמי היחידה וגם מחוץ לה:
סא"ל במי"ל עמוס ירקוני, ( שש שנים) תת אלוף במי"ל פואד, (בנימין בן אליעזר שלוש שנים), אל"מ במי"ל דני וולף (רהב שנתיים וארבעה חודשים ), תת אלוף במי"ל פאצי (אמציה חן –שנה וארבעה חודשים ), תת אלוף במי"ל משה ספקטור ( שנה וארבעה חודשים ), אל"מ במי"ל משה כפרי מ – 1974 עד 1975 תת אלוף במי"ל אריה רמות      ( שיפמן ) מ – 1975 עד 1976 תת אלוף במי"ל זאב דרורי מ 1976 עד 1978 שנה בה הפסיקה היחידה לפעול כיחידה. 
משה ספקטור בשיחה עמי מספר כיצד מנע את סגירת היחידה, ב-1974 לאחר מלחמת יום הכיפורים.  "הודיעו לי שהוחלט לפרק את היחידה", כמו שפרקו את הסיירות הפיקודיות "חרוב ואגוז" הוא אומר "התרגזתי מאוד והתקשרתי ללשכת הרמטכ"ל למוטה גור. אמרתי לו: הולכים לסגור את שקד. מוטה אמר לי: אני לא יודע על זה שום דבר. מה פתאום. זה לא יקרה. אני עוצר מיד".
בעקבות מאבקו של ספקטור, נדחה פרוק היחידה בארבע שנים.
לימים כשהוקמה מחדש חטיבת גבעתי המיתולוגית של מלחמת השחרור, בפיקודו של שמעון אבידן,  היא בקשה לשמור על המורשת והנציחה את שקד בכך שקראה לאחד הגדודים על שם היחידה – גדוד שקיים עד היום.
ספקטור נולד ב-1942, ליד קייב אז בברית המועצות כיום אוקראינה. הוריו נמלטו מפולין לברית המועצות עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכך שרדה המשפחה את השואה. הם עלו לישראל בספינה במרץ 1949 לאחר מלחמת השחרור והתגוררו בלוד. הוא למד שם בבית ספר יסודי ואחר כך באורט מקצועי-תעופתי. באוגוסט 1960 הוא התגייס לצה"ל.
"התנדבתי לצנחנים" הוא אומר, "חליתי בשבוע הראשון בבקו"מ, אך בסוף מחוסר ברירה נשלחתי לגולני בעידן שזו הייתה די בעיה לשרת בחטיבה. ספקטור אומר שאינו מצטער על אף רגע שעשה בגולני. הוא היה שם חייל רובאי ומ"כ בגדוד 13 ואחר כך מ"מ, סמ"פ ומ"פ. אחר כך עבר להדריך כמ"פ בקורס מכ"ים בג'וערה. אחרי מלחמת ששת הימים חזר לגולני ופיקד על הסיירת, שפעלה אז בעיקר במשימות בטחון שוטף וחדירות בגבול לבנון וסוריה. כולל חדירות לירדן.
אחר כך קודם להיות סמג"ד בית הספר למכי"ם שעבר לצפון השומרון בגדה המערבית, הלך לפו"מ ובשובו עבר לחטיבת המבצעים במטכ"ל, היה שותף להקמת מדור מיוחד למבצעים משולבים ועבד בשיתוף פעולה הדוק עם סיירת מטכ"ל חיל האוויר ומק'חצר.
כיצד הגעת לשקד?
"גורודיש היה ראש מה"ד והוא הכיר אותי מתפקידי ההדרכה שלי בקורס קצינים כשהתמנה למפקד פקוד דרום הוא מינה אותי באוגוסט 73 לפקד על 424. זה היה לאחר שפאצי הלך לפו"מ. ושיפמן שהיה סגן מפקד היחידה עשה לי חפיפה. אחר כך מיניתי את יובל דביר ("פרד") ז"ל לסגני. זה היה לפני מלחמת יום הכיפורים".
מה עשיתם עד המלחמה?
"רצתי בין הפלוגות שהיו פזורות. פלוגה א' היתה בבלוזה ועשתה בט"ש – מארבים וסיורים. פלוגות ד' וה' התארגנו במשמר הנגב, הפלוגה הצעירה הייתה באמון לוחם בערד. בתקופה זו עשיתי מאמצים להכיר את המפקדים והחיילים של היחידה.
ארבעה ימים לפני המלחמה הפיקוד הוריד אותי לטסה עם היחידה ושם ציידו אותנו בזחל"מים במקום הנונוני"ם. כמובן שאף אחד לא ידע שהולכת להיות מלחמה."
 
היכן תפסה אותך המלחמה?
"כשפרצה המלחמה הייתי בטסה וקבלתי את פקודת שובך יונים. רצתי עם פלוגה ה'  כדי לתגבר את אזור ראס סודר. בדרך נתקלנו בקומנדו המצרי שהושמד בידי מטוסי חיל האוויר. מאותו רגע הפכנו לכוח הנייד של הגזרה. בהמשך נחתו ממסוקים עוד כוחות קומנדו מצרי שתפסו רכסים שולטים וניסו לחסום את הציר המרכזי של צה"ל.
בגזרת אבו רודס נכנסנו לפעולה עם הזחל"מים שלנו והשמדנו את רוב הכוח המצרי. נהלנו קרב רגלי כמו בספרים של תנועה ואש ברכסים פתוחים וחיפוי צמוד"
ובהמשך?
"דרשתי לחבור לכוח העיקרי בטסה, אני והחפ"ק חזרנו לטסה וב-13 לאוק' פגשתי את פאצי והצטרפתי לכוח הקטן שלו. שלומי גרונר היה הנהג ואני הייתי חפ"ש. היינו נגמ"ש ושני ג'יפים נתקלנו שוב ושוב בקומנדו המצרי בין טסה לתעלה. בשלב מסוים הנגמ"ש חטף אר.פי.ג'י. קצין הנגמשים סגן שאול אפריק ז"ל וסגן איתן ניר ז"ל נהרגו, ועוד שניים, נפצעו אחד מהם כצ'לה (יעקב כץ), לאחר הקרבות האלה חזרתי לכוח העיקרי של שקד בטסה"
לשם מה?
"התארגנו עם פלוגות ג' וד' להמשך הלחימה לקראת הצליחה, היינו תחת פיקוד חטיבה 14 של אלוף משנה אמנון רשף. בליל הצליחה 15 – 16 לאוק' נענו אחרי ובין גדודי הטנקים של החטיבה, בשלב מסוים התפצלנו, אני הובלתי כוח בציר בוצי מאוד לכיוון מוצב מצמד ויובל הסמג"ד הוביל כוח בציר המקביל. המשימה הייתה לכבוש את המוצב מידי המצרים. לא היה לנו מודיעין וכל הזמן התעופפו פצצות תאורה שחשפו אותנו והתחלנו לחטוף ארטילריה וטילי נ"ט. הזחל"ם המוביל אחרי מח' הטנקים היה בפיקודו של אלי שגיא מ"פ ד' הזחל"מ התפוצץ ונהרגו 8 לוחמי הסיירת כולל אלי שגיא, במקביל לכך נפגע גם הטור של יובל הסמג"ד בצומת טרטור לקסיקון והיו להם מספר פצועים ביניהם מ"פ ג' ארם צבר ומספר הרוגים.
כוח צנחנים בפיקוד המח"ט דני מט עבר אותנו והם צלחו על גבי סירות גומי ראשונים את התעלה לצד המצרי ותפסו ראש גשר. "המשימה שלנו עכשיו הייתה לאבטח ציר חיוני לטנקים שמאחור ולהרחיב את שטח הצליחה ". 
ב – 19 לאוק' חצתה חטיבה 14 את התעלה כשסיירת שקד בפיקודו של ספקטור בתוכה,  עכשיו המטרה לטהר את המוצבים המצריים, שהצנחנים לא הצליחו להשתלט עליהם בעיקר לאורך החיץ ומתחם "אורחה" ( סרפאום ), המשימה הוטלה על שקד, כאשר לפנינו נע כוח "דב לבן" (אז יחידה סודית של כלי רכב  אמפיביים שנפלו שלל בידי צה"ל והושמשו), "דב לבן" שהוביל ראשון את הכוח נפגע קשות במשימתו וחטף אש כבדה שגרמה לו נפגעים רבים, ( 16 הרוגים ) אנו נענו מיד אחריו, כשהגענו לאזור המתחם העיקרי והשולט נענו רגלית אחרי ירידה מהזחלמי"ם תוך חיפוי צמוד של הטנקים וטיהרנו את התעלות , בלחימה זו תוך כדי ההסתערות נהרג הקשר בני גולן. היעד היה גבוה ושולט ועדכנתי את המח"ט על פגיעות קשות לדב לבן, שלחתי כוח מהיחידה לעזור לדב לבן.
"שנים לאחר מכן שמעתי ממפקד הכוח שלהם שהפעולה שלנו הצילה את היחידה", נזכר ספקטור "לקראת ערב כבשנו את המוצב, שהיה מלא בגופות של חיילים מצריים. התארגנו ללילה, למחרת נענו בתוך הסבך לפני הטנקים עד הרמפות ששלטו על התעלה ממערב. ואז ראינו מולנו את הכוח העצום של הארמיה השנייה".
בכך הסתיימה לחימת שקד במלחמה. היחידה רוכזה בבסיס פאיד ושמשה כוח עתודה פיקודי. זמן מה לאחר מכן היא הוטסה במסוקים לג'בל עתקה. "נחתנו בהפתעה ונתקלנו בכמה מצרים מסכנים. זה היה כמעט כמו תרגיל גדודי מוטס. היינו כשבוע בג'בל ואז העבירו אותנו לחווה הסינית ונערכנו מול הארמיה השנייה. הפסקת האש היתה אמנם בתוקף אך היו חדירות של קציני מודיעין ותצפיות ולכן הכנו שפניות ומכשולים והתארגנו כמו שצריך".
בינתיים הפסקת האש הורחבה להסכם בקילומטר ה-101 והשגרה והשקט חזרו לסיני. "עברנו חצי שנה של שגרה שכללו גם אירועי ספורט ואמונים בהפעלת עורבים (טילי נ"ט מדגם טאו. בפקוד חשבו להכניס ליחידה פלוגת עורבים אך בסוף הרעיון נפל".
לאחר כחצי שנה חזרה היחידה לבסיס במשמר הנגב ואז שמע ספקטור את הבשורה על הכוונה לסגור את 424, שהוא הצליח למנוע.
בדצמבר 1974 נקרא ספקטור על ידי קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי דן שומרון לרכז את  נושא הפקת הלקחים מהמלחמה. מאוחר יותר הוא מונה למפקד מרכז החי"ר. "מפקד המתקן כולו היה תת אלוף יואל גורודיש, קצין שריון והאח של. אני זוכר שהוא כל הזמן היה אומר לי באמונים המשולבים של שריון וחי"ר :ספקטור אל תברח לי".
משה ספקטור המשיך מצאלים לעוד כמה תפקידים ובהם מח"ט גבעתי שהייתה אז חטיבת מילואים ובהמשך בשנת 80 קיבל פקוד על חט' ביה"ס למכ"ים בכרמיאל, איתה גם השתתף במלחמת לבנון הראשונה.
בשנת 82 קיבל פיקוד על אוגדה 720 של פקוד מרכז וסיים את שירותו הצבאי בסוף 1986 כראש מטה פקוד צפון תחת האלופים אורי אור ויוסי פלד.
לאחר פרישתו הוא מונה למנכ"ל עירית פתח תקווה, העיר שבה הוא מתגורר עד היום ולפני כמה שנים פרש לגמלאות גם מהעירייה.
משה ספקטור לסיום, מה היה יותר קשה ומאתגר להיות מפקד שקד או מ"פ בגולני?
"לסיירת שקד הגיעו חיילים עם מוטיבציה גבוהה ולכן היה קל יותר לפקד עליהם. לעומת זאת לפקד על פלוגה רובאית, על חיילים שחלק גדול מהם הוצבו בגולני שלא מרצונם באותה תקופה היה הרבה יותר מאתגר.  זכור לי כאשר סיימתי להיות מ"פ א' רובאית בגדוד 13, החיילים קנו לי מזרן אויר ואמרו לי, המפקד זה כדי שלא תישן על סירה קוצנית בתוך אוהל הסיירים.   המחווה הזה שלהם ריגש אותי מאוד".
 







 
התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
                          
                                                 עורך דין פגיעות גוף   עורכי דין תל אביב    עורך דין פגיעות גוף      עורך דין נזיקין       מדריך טיולים בניו יורק     עורך דין   עורך דין בירושלים

אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575