"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424

 

  יוסי שלום
  במהלך גלישה  באתר שקדניק, כמידי שישי אחה"צ צדה עיני את כתבתו של צבר על אירועי הקרבות במלחמת יום הכיפורים. הוא סיפר על איציק סופר, התמונות צפו מיד, נזכרתי שבעצם הייתי האחרון שראה אותו .
את סופר פגשתי לראשונה בטסה כשאלי שגיא צירף אותו אליו לזחל"מ, אני הצטרפתי לאלי עוד קודם ביום ראשון למחרת פרוץ המלחמה, אחרי שאלי קרא לי לזחל"מ שלו,  משראה שאני מחפש כוח לוחם להשתלב בו.  הייתי אז בחופשת שחרור, כבר לא משובץ לאף פלוגה.  היכרנו עוד מתקופת האימון לוחם ומסע הסיום הארוך של אוג' 70 ,  ואלי שמח לצרף אותי אליו. הוא יוכל לטפל יותר בפלוגה,  ואני מאחור יארגן לו את תא הלוחמים.
  למחרת הצטרף אלינו איציק סופר, נמוך קומה שיער חלק,  חייכן, מצלמה ענקית עם זום פצץ תלויים לו על הכתף.  נדמה לי שהיה בכלל על אזרחי.  לא הכרתי אותו מקודם. הוא מבוגר ממני בשלוש שנים, הגיע למלחמה היישר בטיסה מארה"ב. הסתובב בטסה, חיפש את "היחידה".  חשבתי שהוא בכלל עיתונאי שהגיע לסקר את המלחמה.  
 בהיותנו שנינו טרמיפסטים נוצר ביננו קשר מיידי, ואני שתכננתי כבר את מסלול הטיול מחוף לחוף בארה"ב נשביתי מיד בסיפוריו על אמריקה המדהימה עם הכבישים הארוכים וחנויות הפאר ומערכות הסטריו דילן וג'ניס ג'ופלין, המקום הבלתי אפשרי הזה, שבשנות השבעים כל מה שהיה לנו משם  זה הג'ינס ומשקפי הריבאנד.
 הזחל"מ היה עמוס בלוחמים. טרמפיסטים נוספים עלו וירדו ממנו במהלך השעות והימים, בין מארבי הלילה לסריקות על חמוטל,  היו זמנים שהצוות מנה אפילו 14 איש, לא היה מקום לזוז. הייתה שמורה לשנינו פינה מאחור ליד הדלת וכך במשך השעות שחלפו סיפר לי איציק על חייו בארה"ב על עבודתו כצלם ועבודותיו שהתפרסמו במגזינים ידועים, וסחט ממני ודי בקלות  הבטחה לבקר אותו מיד לכשאגיע לאמריקה אחרי המלחמה.
 .   הוא מצא שיטה , משעין ביד ימין את המקלעון הכבד על דופן הזחל"מ וביד שמאל מעלה את המצלמה. יותר משלחץ על הדק המקלעון הכבד שהיה נעצר ונתקע כל רגע, הוא לחץ על הדק המצלמה וצילם וצילם.
 
 יום שלישי או רביעי בערב  עמדנו לצאת למשימת הפריצה, בצהרי אותו יום נשענו סופר ואנוכי על דופן הזחל"מ בגופיות תופסים שמש. סופר הוציא את המצלמה צילם כהרגלו מסביב, וביקש ממני לצלם אותו עם המקלעון נשען על הרכב. הוא סיפר לי  בדרך אגב, שיש אמונה שכאשר מצלמים אדם לפני הקרב, זו התמונה האחרונה בחייו, אבל שטויות צחקנו,  אנחנו הרי לא מאמינים באמונות טפלות וכו'.
 אלי שגיא חזר מתפילת הערבית בסוכה המאולתרת,  ועם אור אחרון עלינו כל הלוחמים לזחלמים.  הנהגים חיממו מנועים, בדקנו שכולם על הרכבים,  הדלקנו אורות חתול,  אלי בדק קשר עם כל הצוותים האחרים ושמענו את הפלוגה שלפנינו מתחילה לנוע.
אי משם הופיע גיפ, ונעצר על ידנו, אילן על ההגה קורא לי להצטרף אליו.  סוף סוף גיפ, - ללא הצפיפות על הזחל"מ המקרטע.   אילן ינהג, אני במושב מימין עם מקלע על הכננת הקדמית, כמו שצריך– מתאים לי, סיירת !  לא ?
 שאלתי את אלי אם יש לו התנגדות שארד. הוא נשען על המאג הסתובב לאחור בחיוך והנפת הצדעה קצרה איחל לי בהצלחה ולהתראות.  איציק סופר נשאר ליד הדלת מאחור, לחצנו ידיים, ירדתי,   הזחל"מ החל לנוע לאט אל החושך.
 
 יומיים לאחר מכן,  נפגשתי שוב עם שני צוותים מהפלוגה, לאחר ההלם הראשוני משהתברר להם  שאינני רוח רפאים, סיפרו שעד לרגע זה הייתי ברשימת הצוות שנהרג.-  מספר ההרוגים ירד לתשע.
 
שאלתי, והמצלמה של סופר ?    אמרו שדבר לא נשאר ממנה, גם לא התמונה האחרונה.
 
 מאוחר יותר, כאשר חלף לידינו חבדניק תימהוני, מאלו שהסתובבו בר בשטח,  לא יכולתי לסרב לו,   לראשונה בחיי
 הנחתי תפילין, וקראתי "שמע ישראל".
  
עופר גלאור נוב' 69
 
התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
          אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575