סיפור נפילתו של ראובן שפורן ז"ל.
כתב יוסף נגר מחזור אוגוסט 70
בשבת בבוקר בשיא החורף, ו' שבט תשל"ב – 22/01/72, התארגנו ליציאה לפעילות שוטפת מסכלת בעזה.
מקום הפעילות :    צפון רצועת עזה – בית להי'ה.
מטרת היציאה:      שוטטות  לא מוגדרת בשטח מוגדר.
הכוונה :                 ללכוד מחבלים ו/או חיסולם.
אופן הביצוע:         תנועה שקטה של צוות קטן בשטח מוגדר, התאקלמות והטמעות במרחב הפתוח או הבנוי, תוך תנועה אקראית לא מתוכננת המדמה תנועת מחבל כדי להפתיעו.
כח אדם וציוד:       הצוות כלל, ראובן שפורן ז"ל מפקד החוליה, מהמוקה
ואנוכי – נגר יוסף. עם מינימום ציוד, אפוד חלקי, משוחררים מכובע פלדה ומאפוד מגן, חמושים בנשק אישי קל עם ארבע מחסניות מימיה ומכשיר קשר – מ"ק 10.
משך הפעילות :     בד"כ 12שעות רצופות בשטח, פעמים יותר, בפעילות זו התכנון שש שעות.
שעת היציאה :       סמוך לעלות השחר, בערך 05:30.
 
משך הפעילות באותה שבת קוצר לשש שעות כדי שראובן ז"ל יוכל לחזור ולהתפלל מנחה, ולקיים מצוות  סעודה שלישית של שבת.
עד כמה שזכרוני מגיע ראובן הספיק לומר את ברכות השחר ולהתפלל שחרית מקוצרת בלבד, תוך שמהמוקה ואנכי מארגנים את הציוד.
ההתארגנות נעשתה תחת לחץ זמנים שלא הותיר לראובן ז"ל זמן לקידוש ולפת של שחרית – סעודה שניה של שבת. וכיון שההלכה לא מתירה לטעום כלום לפני הקידוש יצאנו לשטח במהירות אל תוך זרזיפי הגשם הטורדניים והבוקר הקפוא בלי שראובן ז"ל יחמם גרונו אפילו בלגימה קלה מהתה החם שעל הכיריים.
כדי לקיים מצוות הקידוש בשחרית וכדי לא להיות בפעילות של הליכה בשטח במשך כמה שעות ללא שתייה ואכילה ראובן ז"ל הכניס לפאוצ' האחורי הרחב חלה שלמה. ותוך כדי שהוא מכניס את החלה לפאוצ' התלבט ראובן ז"ל יחד איתי, האם בנשיאת החלה מחלל את השבת ועובר על איסור של טלטול החלה במקום שאין ערוב,
שהרי חכמים התירו לטלטל רק  כלי נשק ואביזרים הנחוצים לעצם הפעילות. ואם הטלטול אסור איך יקדש על הלחם האסור בטלטול. כלומר, אפשר לערוך קידוש על לחם במקום שאין יין ובכך מקיים מצוות קידוש שחרית ויכול לאחר מכן לקיים מצוות סעודה שניה של שבת על ידי אכילה ושתייה, במקרה זה מצוות האכילה תהיה בהמשך אכילת ההלה, ושתייה מן המימיה. המסקנה היתה שמותר לקחת את החלה עימו כיון שהחלה מהווה חלק מיכולתו של הלוחם לתפקד, לכן אפשר לערוך קידוש על החלה ולקיים מצוות סעודה שניה בשטח.
באותה שעה אמרתי לעצמי - זו השאלה בה מתלבט לוחם בבוקר קר של שבת לפני היציאה לפעילות? – בדיעבד אל מותו –  איזה גדלות רוח של לוחם יהודי. לכניסה להמשך הכתבה הקלק





 


אזכרה – שנה לפטירתו של מיכאל שיפטן תתקיים בסוף החודש
 
תאריך – 31.7.2017 (יום שני בשבוע, ח' באב תשע"ז)

שעה – 15:30 

מקום – בית העלמין גדרה
 







מי מזהה? תמונות חשובות לספר המחזורים.


 

שקדניקים יקרים ! ! הפקת ספר המחזורים, מתקדמת היטב , מעריך שהכתוב יצא לאור בחודש אוקטובר. יהיו בו למעלה מ 350 תמונות/ רישומים/ תמונות ומפות. מצ׳ב שמונה תמונות שיופיעו בספר. חסרים פרטים, זיהוי שמות הלוחמים , מיקום, תאריכים ופירטי הארועים. אשמח לקבלם . להלן התמונות והנתונים הידועים לי ; 1. זחל׳ם שעלה על מוקש, מול תעלת סואץ, צפונית לקנטרה. יולי 1967.                                     2. בעת מרדף אחרי חוליית מחבלים בערבה, סמוך לקילומטר ה 82, עלה הג'יפ בפיקודו של ביני תלמי על מוקש. החובש שמואל ריטבלט נהרג וביני תלמי נפצע. בתמונה משמאל נסיון הלוחמים להציל את חייו של החובש. מימין ביני תלמי ( בלי חולצה), בעת הטיפול הרפואי בו. 5.10.68.                                       3. ג'יפ שעלה על מוקש בסיני. משה גוטליב החובש נפצע. 1968.                                          4. קומנדקר שעלה על מוקש בגזרה הצפונית של תעלת סואץ . עד כמה שידוע, התוצאה הרוג ופצוע. סוף שנת 1968.                                   5. סיור בערבה בפיקודו של יוסי גליקסמן ,  הקומנדקר עלה על מוקש. שני פצועים קל. אחד מהם יחיאל גורדון. ליד הכלי שנפגע עומד נהגו.                                    6. יום יחידה . סיור במוקדי התקלויות וארועים. כנראה באזור גוש מגן / רוחמה / גבולות . 1965.                                           7. הסיירת באזור משמר הנגב. 1965.                                        8. לאחר מבצע סרג'נט . שלישי משמאל, מומי בוטנסקי. 1970
9. מי שברשותו נתונים הנ׳ל ותמונות נוספות, מאירועים בהם סיורים עלו על מוקשים, מתבקש להתקשר אלי בהקדם לטלפון 0522507014, או לפנות לכתובת המייל שלי waldman74@gmail.com          תודה וברכות שלמה ולדמן .

 

.

1                                                                         2

3
4
5
6
7 8

 





אופנים בשבת.


ביום חמישי הקרוב נצא לרכיבת ערב ולילה בחוצות ירושלים, בהובלתו והדרכתו של עמירם אורן ובשיתוף רוכבים נוספים.
אופי הרכיבה עירוני (כבישים ומדרכות) ומלא עניין.את המסלול נתחיל באור ובדמדומים ונמשיך אל הערב .שעת סיום משוערת 23.00
המסלול מוגדר בדרגת קושי קל+. נא להצטייד באמצעי תאורה בולטים (פנסים קדמיים בהירים,פנס אחורי אדום , בולט ומהבהב.)


 הקלק






הספורטאי מס" אחד של שקד בתקופה הזאת ,תמיר רוזן מחזור מאי 70


הנציג שלנו במכביה ,זכה במקום שלישי בטניס לזוגות במכביה . 


גלאי 65-70 . כל הכבוד מגולשי "שקדניק".




סיירת שקד שהוקמה ע"י רב סרן בן חור ובה שירתי ב- 1957 הייתה טעות.
טעות של המדינה הייתה לחשוב שחיילים מוסלמים ילחמו באחיהם המוסלמים לטובת מדינת ישראל...
רצח שני השוטרים, הדרוזי והצ'רקסי ששמרו על הר הבית הם ההוכחה לכך.
על החיילים הדרוזים חברי ליחידה בסיירת שקד, סמכתי ובטחתי יותר מחברי היהודים.
בכדי להגיע לסיירת שקד ולעזוב את גדוד 12 של גולני, אכלתי מכות מרס"ר גדוד 12. דרגות הרב"ט נלקחו ממני וישבתי חודש בכלא 6 וחודש בכלא 4, כל זאת עד שהצלחתי להיות לוחם בסיירת שקד. אלא שלאחר שנ...ה של מארבים ולחימה בסיירת, הבנתי שהחיים שלי לא בטוחים בסיירת שקד וביקשתי לעזוב. לפני שעזבתי, סגן עבדול סגנו של רב סרן בן חור אמר לי:
"מאחר שאתה בוטח רק בדרוזים אני שולח אותך ליחידת דרוזים והם יעשו ממך בן אדם".
לאחר 50 שנים לערך כשהחלטתי לכתוב את הספר 'המתוק המר' על סיירת שקד נכנסתי לארכיון צהל ונוכחתי שדוח הפעולה בו השתתפתי בלחימה מול הצבא הירדני זויף, בכדי לחפות על מעשים כושלים.
אני מצדיע לכל החיילים האמיצים שהמשיכו את המסורת של סיירת שקד ונפלו בקרבות. יהי זכרם ברוך.
כל יתר הדברים הרי הם כתובים בספרי 'המתוק המר', אותו ניתן למצוא בספריות ציבוריות בישראל.

כתב מורד פילון

 




תמונה משותפת עם שייקה גביש ביום עיון במכון למחקר ביטחון לאומי לציון 50 שנה לששת הימים

בתמונה פליטי פלוגה ג
יורם קרני
אריה רמות(שיפמן)
נדב ממלוק
 יוסי נהור ( נזוקרו) 






יוסי שלום
 
מצאתי תמונה של טירטורים- הווי באמון לוחם של אוגוסט 1968 בערד. כלומר צילום  סוף 68 או תחילת 

69
 מאחור, קוגמן ז'ל. 

המניף אליעזר קשביצקי,( אימון של מגיסט)
 
המונף, אנוכי, הכי רזה בפלוגה. מוטי דולב ( בולקו)
 
הפרסום אולי יגלה מי הצלם?
 
אולי יש עוד כאלו.











דסי
דסי













 

עמוס נחום
 
 
בשנים האחרונות אנחנו מצלמים סרט אודות חייו ועבודתו של צלם הסטילס האגדי עמוס נחום היוצא למסע לקנדה הארקטית לצלם דב קוטב שוחה כשהוא צולל לצידו.
עמוס שירת בסיירת שקד (התגייס ב 68 ) ואנחנו מחפשים חברים לנשק ששירתו יחד איתו במהלך מלחמת יום כיפור.
הנה לינק ל טריילר.
 
אם יש למישהו מידע שקשור לנושא אנא כתבו ל Niryonatan@gmail.com  או התקשרו לנייד שלי 0523990622
 
בתודה יונתן ניר
השלום לך יוסי? 

מכתבו של עמוס

 
אני מקווה שיש לך מושג עד כמה אני נהנה ועוקב אחרי ההודעות שלך ברשת
 
מה שמוביל אותי היום לכתוב לך זה בעניין הסרט שצילמו בארץ והם צריכים עוד תוספות....האם יש לך רשימה של החברה שנלחמנו ביחד בכח פצי / המפיק מעונין לראיין אחד או שנים מהיחידה שעדין בחיים וזוכרים קטעים מהמלחמה והקרב לפני וחצית התעלה...אני כבר לא זוכר שמות של מי שהיה אתנו
 
המון תודה ולהשתמע 

 











אלי מלמד

>


דואגים לבצע את המשימה שקבלנו ממח"ט גבעתי ומביאים את תעודות ההוקרה לכל החברים.הפעם ליעקוב (ישקה בר -און) ולצורי לוין.








הקלק




סיור פרחי טייס בפארק

רשם נמרוד (נימי) אררקליס.
הסיור המסורתי של פרחי הטייס בפארק "סיירת שקד" נמשך והפעם עם קורס  179. בביקור החיילים קיבלו מידע על ההיסטוריה, הגאולוגיה, הארכאולוגיה, החי והצומח באזור ונחשפו למורשת היחידה ולפעילות הענפה שאנחנו עושים עם חיילי חטיבת גבעתי.
השתתפו: עמיחי שתיל, דני טלית, מוטי סימון, משה קורן, דני פרל, נמרוד ארקליס, רזי רוזנבך ושי הומינר.
צילום: נמרוד ארקליס.
 
נימי 054-4339912
 
 
 


 

 
23.6.2017, 16:42:00: בארי דביר. יובל: יוסי שלום,

השלושים לזכרו של אבא (יובל דביר) התקיים ביום שישי

30.6.17 בשעה 13:00 בקיבוץ מסילות.

ושוב המון תודה לאתר שקדניק.


תודה מראש על כל העזרה



 





חברים יקרים!
בתקופה האחרונה נתקלנו בתופעה עצובה ,מס' לא רב מחברינו, מאושפזים במוסדות שונים, בשל מחלות מסוגים כאלו ואחרים, חברים אלו זקוקים לביקורים מוראלים, לאחר שקיבלנו פניות בנושא רגיש זה ,החלטנו לארגן קומץ של מתנדבים ,שיש להם רצון וזמן ,לבקר את אותם לוחמים שלנו ,שנשארו לבדם,כל מי שיש לו חברים המעונינים לביקורים ,וכל מי שמעוניין לבקר מידי פעם ,מוזמן לשלוח  הודעה למייל yossi42445@gmail.com תודה יוסי הלפמן.



  המלחמה שנעלמה פתאום.
 מיומנו של פצי.


תמונות באלבום מתוך מסע בארץ ישראל שלי.
1) קלמרים, התבוללות, ואהבת ארץ ישראל.
בעידן של פעם, שנה לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה, לא היה לי ולחברי בכתה א' - אמצעי מהנה כל כך, כמו הקלמר. מין תיבה מלבנית שלה שתי קומות - דלתו העליונה הייתה מעותרת בציורים מארץ ישראל ובהם: מגדל דוד, קבר רחל, ומערת המכפלה. משהזזת ימינה ואו שמאלה את חלקו העליון, נחשפה הקומה התחתית על תכולתה.
למרות האהבה לאותם מקומות שנחשפו לעיננו מדי יום ביומו, הסכנו לאחר מלחמת העצמאות כי אותם אתרים לא יעמדו לידינו. מה שכמובן התהפך ועוד איך, בעקבות הכרעת הירדני במלחמת "ששת הימים".
בהרף שרתה בקרבנו שמחה שכמותה לא ידענו - עד שבא המהפך הפוליטי ב 1977 בעקבותיו הפכו אתרי ילדותינו למוקצים - ודווקא אצל רוב רובם של בני ההתיישבות העובדת. מסתבר כי השיקול הפוליטי היה והנו בבחינת "ערך על", פי כמה וכמה חשוב - מערכם ומשמעותם של נכסי העם היהודי לדורותיו.להמשך הכתבה
הקלק

 






 

 
 


כתבתי מזכרוני על נפילתו של שפורן
כיצד אוכל להעביר את מה שכתבתי
למערכת.
נהנתי לראות אתר מרשים של 424    יוסף נגר
  

היי יוסי מכיוון שאין לנו את הפרטים שלך אתה מוזמן להתקשר 0522500575 תודה יוסי הלפמן.



בגזרה הצפונית...




לאן נעלם יוסי לדרמן ממזרע ?מאי  68


חטיבת גבעתי - אימון מפקדים.
נשלח ע"י נמרוד (נימי) ארקליס.

 
  נמרוד ארקליס: גם לחברים שמשתתפים איתנו בליווי חיילי גבעתי ושלא יכלו להגיע למפגש בסיום אימון המפקדים המח"ט הכין תעודת הערכה. נתבקשנו למסור בשמו את התעודה והפעם לישראל דיין.
 
 



אימון המפקדים של חטיבת גבעתי הסתיים בפעילות מיוחדת. משחק ניווט שנקרא "הנווטים - שפלה ובעקבות הסגולה" שיצר ירון ניטקה נקש שמשלב תחרות, הכרות והגעה לאתרי המורשת של החטיבה.   
מפקד החטיבה אל"מ ירון פינקלמן הזמין את החברים מוותיקי היחידה אשר מלווים את החטיבה שנים רבות להצטרף וכך מצאנו את עצמנו משולבים בתוך הרכבים לצד קציני החטיבה ומשתתפים בהנאה גדולה בפעילות זו. בטכס הסיום העניק המח"ט לכל אחד מקציני היחידה את הכרך האחרון באוגדן שהכין על מורשת החטיבה וכרך זה הוא על המורשת של "סיירת שקד" אותו כתב (בשנת 2010) חברינו ליחידה שלמה ולדמן בסיפרו "שקד לנצח" - סיפורם של לוחמי סיירת שקד יחידה 424 . לנו החברים העניק המח"ט תעודות הערכה על "תרומתינו בליווי וחיזוק לוחמי גבעתי בחיבור למורשת ולרוח היחידה".
מצורף קישור לתמונות.
 

לכניסה לתמונות הקלק




מבקש תמונות מענינות ,על קאדרים יצירתיים ביחידה, או כתבות בנושא זה ליצירת פינת הטרטורים תודה יוסי.


מחזור פב 67 בזמן אימון לוחם מיד לאחר המלחמה ליד השקם כאשר דני לוי בטול עם חבית!.   תודה לאילן גורדסקי



 


סיירת 'שקד', 424, מחזור אוגוסט 1970, פלוגה ה', מחלקה 2 - זיכרונות מהטירונות ואימון


היי יוסי,

 אחד החבר'ה מהמחזור שלנו מסר שאתה מחפש חומר ל'פינת הטירטורים' מהעבר הצבאי שלנו (משום-מה, לא ראיתי באתר פירסום לכך).

אז אני מצרף לך כאן צילום של טירטור שגרתי של 'נשק בטול' יחד עם מעט זיכרונות של מח' 2  במחזור אוגוסט 70. 

בהצלחה בהמשך ושבת שלום,


סיירת 'שקד', 424, מחזור אוגוסט 1970, פלוגה ה', מחלקה 2 - זיכרונות מהטירונות ואימון
הדברים לוקטו מזכרונות של ג'ק קורקוס, שמוליק גביע, שמעון אהרונסון, שמשון הרלינגר וברוך אינציגר וסופרו במפגש הפלוגה ב-8.9.2016.
אך כדי לא לפגוע באיש, נציין את אנשי הסגל היצירתיים ללא פירוט הטירטור שיזמו או ביצעו: אודי שמחוני, יעקב ליבמן, אייל אלוני, שרון קרן, אבנר אריאלי ז"ל, גל אהרון ז"ל.
**********
ובכן מה כותבים? למזלי "נפלו בפח" כמוני, ג'ק, אהרונסון, ברוך ושימש. כולנו יחד יוצאי מחלקה 2.
ידוע לכל חיילי הפלוגה, שמחלקה 2, היא המחלקה המטורטרת ביותר, בעיקר 'תודות' למוחם היצירתי של המ"מ החסון, ובעיקר של סמל המחלקה החטוב.  כן, כן, אותו מ"מ, כשכבר הלך פעם הצידה להשתין, חשבנו שזה בעצם אלוהים משתין. "הייתכן שגם אלוהים משתין"? איזו הערצה הייתה כלפיו מחד וכמה פחד הוא הצליח להותיר אצלנו מאידך. אבל, כפי שהוא ציין לאחר שנים, הוא והסגל רק רצו להפוך אותנו משמיניסטים ללוחמים.
הו, כמה טורטרנו ! כמה קינאתי במחלקה 3 ובעיקר על האנושיות והסלחנות שגילה אבי מ"מ 3...
שאלתי את עצמי :"איזה טרטור תפס אצלי את המקום הראשון? ואני חייב לציין, שאין אחד שזוכה בתואר נכסף זה, היות והיו כמה וכמה מאוד יצירתיים ודומיננטיים. אז מה יותר פיקנטי להעלות הערב מאשר לעלעל בספר הזיכרונות ולהציף את אותן חוויות שנחרטו בזיכרוננו ואשר יצרו יחדיו את אחת התקופות הכי משמעותיות ומשפיעות על חיינו? כאן אני רוצה לציין שאין כוונה לפגוע באיש שהרי עברו 46 שנה, ובשבילנו מדובר רק בזיכרונות וחוויות.
**********     




אבא של הקאדרים לבני מחזור נובמבר 70 לפני יציאה הביתה.(תודה אמנון וייסברון ).

 


 

היהודי היקר הזה הגיע לשקד ממטכ"ל כקצין צעיר, על מנת להיות סגנו של מאיר דגן בפיקוד על יחידת המיסתערבים של שקד - ה"זיקיות", בשנות ה 70 המוקדמות. עשו פעילות מעולה עם תוצאות מעולות. והוא ראוי מאד לסיוע

                                           
רס"ן (מיל') משה רובין לא האמין שבגיל 67 ימצא עצמו בחוסר כל • החברים מהיחידה התגייסו למענם ומתחננים: תירמו להםבארץ
israelhayom.co.il


טירטורים זכרונות לכניסה    הקלק

 

 
 



מחזור פברואר 67 .

 

המשך חגיגות 50 שנה לגיוס .הפעם בקרוז בים האדריאטי.
 
נוכחים, אסתי הולצר ,אברשה רזנברג ואנדראה, אריק וחנה רמות ,יוסי ועליזה נאור

(נזוקרו),אילן ונעמי גורודיסקי, דינה ורן גיטליס, ברברה ונדב ממלוק ,נטע כהן,

 
עמיקם ומרים שרון (שויינברג).







פרסום שני, 5.6.17

שקדניקים יקרים!!

 

הפקת הספר "תמיד סיירת שקד" (יח' 424), סיפור המחזורים, נמשכת ונמצאת בעיצומה. בספר יופיע לוח ובו שמות הלוחמים היקרים שנפטרו במהלך השנים. המידע שברשותי הוא חלקי. לכן, אם ידועים לכם שמות נוספים, שילחו לי אותם בבקשה, כדי שניתן יהיה להכלילם ולתת כבוד וזיכרון נוסף (אין צורך לשלוח את שמות הנופלים).

את שמות הנפטרים ניתן לשלוח אלי לכתובת המייל: waldman74@gmail.com

מודה לשקדניקים ששלחו שמות ותיקנו אי דיוקים וטעויות בשמות יקירינו.

 

בברכה,

שלמה ולדמן

0522-507014

 

״כשליבם נדם״ לוחמים שנפטרו במהלך השנים

 

אבידן אליעזר, אבני אריאל, אברגיל רפי, אברמוביץ עמי, אדלר חגי, אהרון גדעון, אילן אורי, אטלס זאב, אל הייב סאלח, אליאס אברהם, אריאלי אבנר, אשל עמוס, ארליך רן, בודיק יגאל, ביליצר נחום, בית הלוי ברוך, בלומנקרנץ יעקב, בן אביר יצחק, בן אליעזר בנימין (פואד), בן דוד יונה,בן חור דוד, בסטר שמואל, בר נמרוד,בראון גדי, ברמלי שלמה, גבעון יואב, גבעון יצחק, גבריאלי גבי, גדות (גולדמן) משה, גוילי אלפונסו, גולדמן עמרם, גולן (לוי) יואב, גושן דורון, גרינוולד פנחס, גרינפלד גדי, גרינשפן אברהם, גריפינגר יוסי, גרפי יוסי, גרשוביץ מיכאל, דביר (פרד) יובל, דואני יצחק, דורומבוס דן, דורון (דורני), אליהו, דותן (דבורקין) נתן, הובר צביקה, הולצר בני, היימן ארז,המזרחי יורם ,ויינרב בני, וינטר נחמיה, ויניקור דרור, ולדמן דני, זיו רמי, זילברווסר דוד, זילברמן יפרח, חביס אריה, חימוביץ יואל, חלפון דוד, טוק עוזי, טל רמי (מיטלמן) , טל אבי(טרביצקי), יחיאלי יזהר, יערי רפאל, ירקוני עמוס, כהן גדי, כהן נתנאל, כהן רפי סמית, כחלון שמעון (סימו), כץ אילן, לב דב (דובה), לוין גדי, ליבוביץ עמי, ליטבק ארנון, לפיד זוהר, לרר פלד, מזרחי מנשה, מנדלסון משה, נגרי קלמן, נוימן נדב, נורמנד דוד, נימיץ חיים, ניר שמואל (סמו), נריה (איגליק) יעקב, סבג גבי, סבח שלום, סדן רן, סיגלי עזרא, ספרן ישראל, סקל מאיר, סקל מיכאל, עופר יוסי, עין גיל אלכס, עמנואל נועם, פדהצור אבנר, פדרמן יהודה, פוטש יוסי, פז (פיטוסי) שלמה, פיינגולד מתי, פיקלני בועז, פלד (פנחס שפריצמן) פיני, פלוטניק משה (מוסא), פלונס שלמה, פריזמה אילן, פרימן רוני, פרנק גדעון, קדוש מאיר, קוגמן מנחם, קלעי (סטרליץ) דב, קמחי משה, קמינסקי אלי, קראוסהר גיורא, קרדיש מוטקה, קרספי יוסי, רהב (וולף) דני, רוזנפלד זאב, רוזנשטרייך יעקב, רם (רומשקו) משה, רצון יואל, שביט שלמה, שגב זאב, שדה יובל, שוסיוב דודו, שזירי רפי, שחר (וישנבסקי) עמירם, שטרן יוסי, שיין יואל, שילה ( שולמינס) חיים, שיפטן מיכאל, שכטר צביקה, שלום משה, שמרלינג שוקי, שנקר אריה, שפר תלמי,



 


 

.

 



פברואר 70


 







יוסי שלום,
 
  
אני מצרף לך תמונות ממפגש פברואר 69 אשר התקיים ביום חמישי 25-5-2017
 
 המפגש כלל התאספות ושיחות בין הלוחמים, ארוחת ערב עשירה, מצגת של חיילי המחזור בטירונות וקורס הלוחם כשבראשיתה התייחסו לכל הלוחמים ומפקדים שלנו אשר נפלו במלחמות ישראל...
סיפורים אישיים של חבר המחזור: חוויות, תובנות, עלילות מהעבר מהווי היחידה.
לסיום התכבדנו בקינוחים וכל משתתף קיבל את מגן המחזור בדמות אריח קרמיקה מושקע עם כנפי היחידה, סלוגן הסיירת על רקע הדיונות שהיו ביתנו.....
 
אם תרצה עוד יש.... 
 בברכה
 מיכה

להגדלת התמונות הקלק על התמונה הרצויה

   



 


מבקש תמונות מענינות ,על קאדרים יצירתיים ביחידה, או כתבות בנושא זה ליצירת פינת הטרטורים תודה יוסי.

הקאדר הליכת צפרדע נגמר בבית החולים .

 





פברואר 70 ביום הזכרון תודה למני נחמה הצלם.





 ).



 


 






״כשליבם נדם״

שקדניקים יקרים!!

 

הפקת הספר "תמיד סיירת שקד" (יח' 424), סיפור המחזורים, נמשכת ונמצאת בעיצומה. בספר יופיע לוח ובו שמות הלוחמים היקרים שנפטרו במהלך השנים. המידע שברשותי הוא חלקי. לכן, אם ידועים לכם שמות נוספים, שילחו לי אותם בבקשה, כדי שניתן יהיה להכלילם ולתת כבוד וזיכרון נוסף (אין צורך לשלוח את שמות הנופלים).

את שמות הנפטרים ניתן לשלוח אלי לכתובת המייל: waldman74@gmail.com

 

בברכה,

שלמה ולדמן

0522-507014

מבקש מכולם להתייחס ברצינות רבה ,לבקשתו של חברנו היקר שלמה ולדמן ,על מנת שלא נפספס מישהו יקר לנו בדרך בנושא רגיש זה תודה יוסי הלפמן( עורך שקדניק).,

״כשליבם נדם״ לוחמים שנפטרו במהלך השנים

דוד בן חור, דב קלעי ( סטרליץ), עמוס ירקוני, דני רהב ( וולף), בנימין (פואד) בן אליעזר, נדב נוימן, עמרם גולדמן, יואב גולן (לוי), יעקב בלומנקרנץ, גבי סבג, דודו שוסיוב, מנחם קוגמן, פיני פלד( פנחס שפריצמן), שמעון (סימו) כחלון, פלד לרר, דורון גושן, מיכאל שיפטן, ארז היימן, סאלח אל הייב, מנשה מזרחי, גדעון אהרון, רפי אברגיל, עזרא סיגלי יואל רצון, זאב שגב, אברהם גרינשפן, מנחם מנדלסון, שמואל (סמו) ניר, בועז פיקלני, משה גדות ( גולדמן), מתי פיינגולד, משה (מוסא) פלוטניק, נועם עמנואל, , יואל חימוביץ, מוטקה קרדיש, כהן רפי סמית, יוסי קרספי, גיורא קראוסהר, נתן דותן (דבורקין), אילן פריזמה, יזהר יחיאלי, גדי גרינפלד, דוד זילברווסר, עמי ליבוביץ, רוני פרימן, שלמה ברמלי, יגאל בודיק, משה רם (רומשקו), נחמיה וינטר, דן דורומבוס, חיים נימיץ, רפי שזירי, יובל שדה, אריאל אבני, דוד חלפון, שלמה פז (פיטוסי), אברהם פדהצור, יעקב נריה (איגליק), משה קמחי, שוקי שמרלינג, יהודה פדרמן, תלמי שפר, צביקה שכטר, יצחק בן אביר, דב (דובה) לב, יואל שיין, שלמה שביט, חגי אדלר, גדי בראון, צביקה הובר, אלפונסו גוילי, רן סדן, ישראל ספרן, אבי טל ( טרביצקי), נחום ביליצר, פנחס גרינוולד, אלכס עין גיל, עמי אברמוביץ, יוסי גרפי, קלמן נגרי, אבנר אריאלי, זאב אטלס, זוהר לפיד, פלונס שלמה, מיכאל סקל, מיכאל גרשוביץ, מיכאל קדוש, זאב רוזנפלד, יצחק דואני, רמי טל( מיטלמן), שלום סבח, דוד נורמנד, אילן כץ, בני הולצר, גדעון פרנק, עוזי טוק, אליהו דורון ( דורני), דרור ויניקור.ארנון ליטבק,רפאל יערי,חיים שילה(שולמינס),יוסי שטרן,עמירם וישנבסקי,משה שלום,יוסי פוטש.יוסי עופר,גבעון יואב,


Hi Yossi

 
Hamon Hamon toda on your dedication and sharing all those important moments from our life when we were young and full of energy to make the difference .
 
We shall always remember each other and how we got to be here now




 



כתב עמוס נחום מחזור נובמבר 69



מצגת מיום הזכרון במצודת יואב 2017
   תודה מיוחדת ל
חברנו ישראל דיין.


תמונות מיום הזכרון 2017
צילם וערך ישראל דיין לכניסה למצגת הקלק





יום הזכרון בעיניו של צבר

לא תיכננתי לכתוב וגם לא לצלם.
כל כך התרגלנו בפשטות לסמוך על הצילום הנהדר של מיכאל שיפטן ז"ל, מרגישים מאד את חסרונו של האיש הצנוע והיעיל הזה.

יוסי יושב לי על הווריד: תכתוב, צבר. ואת יוסי אי אפשר לנער.
טוב, האירוע היה הפקה בומבסטית של העמותה שנוטלת על עצמה עוד ועוד תפקידים מגוונים. אני מתקשה להגיב.

לב האירוע - תמיד, המיפגש עם החברים, גם כאלו שלא נשמר עימם קשר שנים רבות. ובכל אירוע כזה יש לי נחת. פונה אלי יהודי עם שיער מכסיף ומאתגר אותי: "אינך זוכר אותי". אני מקמט מצח: "אהרוני?" - אני שואל, ועיניו מתעגלות. הייתי סמ"פ בטירונות המחזור שלו, נובמבר 1972. באחת הסדרות שלהם בנגב הגיע פאצי, הניח יד על שכמי והלך כמה צעדים לכיוון השממה. "ארם" - הוא מודיע, "החלטתי להדיח אותך מהתפקיד". אני מתקשח בהפתעה ועלבון. פאצי פורץ בצחוק - "אני צריך אותך כמ"פ עבור מאי 73".

יש זמן כמובן לאינטריקציה עם משפחות שיקיריהן-יקירנו ניספו. היה לי הענג לשוחח שוב עם מי שתמיד ישאר "האבא-של-עומרי" עצמון (ז"ל הי"ד). ואחר כך לשמוע בהפתעה וקורטוב דמע את השיר שכתב. ולפגוש את אחיו של אריק כץ ז"ל הי"ד הכה בי בלב: כל כך כל כך דומה לו, בפנים ובחיוך הטוב.

גם ח. אדיב הפתיע בשיר רגיש שהולחן ובוצע, והוכיח על נימים רגישים מאחורי חזות קשוחה.

דיון לא ממש היה, וגם לא ניצרך. היו דיווחים שונים על פעילות העמותה. מענין היה לשמוע את רון גפני מסביר אודות הפעילות במיגזר הבדואי, ועם שהתוצאות כנראה קלושות, זה עדיין בגדר "שלח לחמך על פני המים, כי ברוב ימים תימצאנו ".

אני מתפעל שוב, כבר שנים, מהסייר האוירי שלנו, שמנחה את המיפגש בחן.

ומתפעל שוב מנימי ארקליס ודני פרל ושאר המתנדבים המלוים את טירוני הגדודים ומאמצים רוחם. שמענו מהמח"ט על המישקע החיובי שיש מן הפעילות הזו וכמה הועילה לפני צוק איתן. הייתי רוצה להצטרף, אבל מנוע מחסרון רכב.

מי לא הזיל דמעה משירת רביעית להקת חיל החינוך? התאמצו והצליחו, וכבשו את האוזן והלב. מוכשרים/ות. תודה להם ולמי שיזם הבאתם. בעבר שמענו את הלהקה הפרטית של שלומי. גם אז היה מצויין, ומפתיע).

שיחות נעימות ומענינות הגישו המח"ט פינקלמן והסמח"ט ואך. גם דיגדגו קצת, בחן, את הערכתנו העצמית כבוגרי האמא הזקנה.

הדלקת נר, קדיש מרב היחידה, והמקבילה המוסלמית בערבית.

ללא ספק, השיח המרתק היה של שמוליק צוקר שהשלים מיגוון תפקידים ובהם מנהל הרכש של צה"ל. צוקר ערך לנו טיסת היכרות עם התחנות השונות של חייו - מימי החיידר והישיבה, קשיי ילדות לא פשוטה, דרך שקד ומטלותיה בזמנו, הפציעה בתעלה, ועד לאחרון תפקידיו. דיבר ברגישות ועקף בחכמה "מיכשולים". אולי יום אחד יתאפשר לשמוע.

אשריכם המתנדבים בעם, בעמותה ובכלל.
רוצה להוסיף ענין אחד וזה לא יוסי, זה צבר אומר: בעת שהיה אתר העמותה ריקן ושומם בראשית שנות ה 90, קם יוסי ובנה מערך פעיל וחי ונושם (היוזמה והרבה מאמץ הושקע גם מניר כהן, ואני שיתפתי פעולה.) בהשקעה אדירה של זמן, מאמץ וכסף. וראה זה פלא: היחידה זרמה אליו כאל משהו ניצרך, אנשים שלחו ושולחים חומרים, המתכונת נוחה ואלאסטית, ובלי פורמליות. למה לא לאמץ אותו? למה צריך כפילות ואפילו לפעמים - תחושת תחרותיות? זה קרה עם דינמיקה טבעית ופשוט קיים. ואין פה בכלל משהו שמתחרה בפעילות הניפלאה, היוזמות והפרוייקטים הגדולים של העמותה.

ברוכים תהיו, אחי גבורי התהלה
בשורות טובות, ניפגש בשמחות.

 




 

יוסי שלום,
שוחחנו אתמול בכנס השנתי של סיירת שקד במצודת יואב.
עדכנתי אותך בחודש מרץ לגבי האופן שבו מחזור אוגוסט 70 לקח על עצמו לסייע לשמעון אמיר ממחזור אוגוסט 68 שהוכר כהלום קרב על ידי משרד הביטחון אחרי שנים רבות.
אני נחשפתי למקרה של שמעון לפני שנה + בעקבות חומרים שהתפרסמו על ידך באתר שאתה מנהל ביד רמה.
משם החל הכול.
 
הלומי קרב פוסט טראומטיים מתמודדים עם קשיים בלתי נסבלים בחייהם.
תחושת הנטישה והבדידות אוכלת אותם מבפנים ומצלקת את נפשם המיוסרת.
קבוצת התמיכה בהלומי הקרב מדרבנת אותם לנוע קדימה.
 
הטקס צולם על ידי הצלם רמי רם שהינו חבר טוב של יוחנן שרעבי.
ראה  להלן מספר לינקים של הטקס.
באימייל נוסף אני מעביר אליך לינקים נוספים.
 
פצי, שיפמן, דני אנקר ושלומי גרונר מודעים למהלך ומברכים עליו.
פצי מתכוון לזמן אותי לישיבת הנהלה קרובה של העמותה כדי לשלב את הטיפול בהלומי הקרב של שקד במסגרת פעילות העמותה.
 
לכנס אתמול דאגנו להביא גם את מיכה סלומון שהיה בין המסתערבים של הזיקיות.
הפגשתי אותו עם אביגדור אזולאי שהקפיד בשבוע שעבר לציין במדויק את שמות הלוחמים שהיו בזיקיות.
מיכה סלומון אחד מהם.
מיכה נפגע קשות בנפשו בשירותו בזיקיות.
גם הוא פוסט טראומטי ברמות קשות, שלא הצליח לשקם את עצמו וצלל לתהומות.
קבוצת חברים מאוגוסט 70 החלה לטפל בו במסירות.
 
מבקש ממך אם תוכל לשלב את הסרטונים של טקס חלוקת המלגות של קרן אמיר שהתקיים ב 27/3/17
בטקס השתתפו מאות מוזמנים שהגיעו מכל הארץ כולל מפקדים של שקד וכמובן רבים ממחזור אוגוסט 70.
שמעון אמיר היה זה שגייס אותנו בבקו"ם והיה הרס"פ שלנו בטירונות.
מכיוון שאני הייתי המוציא לפועל של המהלך הנ"ל הייתי בן הדוברים .
 
ראה להלן את הדברים שאמרתי ושחלקם מופיעים באחד הסרטונים.
 
לכתבה במלואה  הקלק
 

 


לסרטון על שיפמן הקלק

תודות מחגי אדיב.

האירוע - מפגש ,  רבשייח וזכרון ,שאורגן ע''י העמותה, היה מאורגן מעולה, מעניין ורב משתתפים.
 יוסי, גילוי נאות:  השיר שכתבתי וקראתי בפתיחה לטכס הזכרון, נעשה ב''אשמתך הישירה!!''
 לא יכולתי לסרב שביקשת שאכתוב משהו ליום הזכרון השנה...

 

מתוך כנס זכרון לחילי סיירת שקד שניספו
היום רבעי, במצודת יואב (עיראק סואידן).
היה מרתק ואמוציונלי.
דברי מח"ט וסמח"ט גבעתי, שיר מולחן של ראש עיר מכהן, ועוד שירים, , סקירה של תא"ל מיל. שמוליק צוקר בוגר היחידה שהיה מנהל הרכש.  דיווים על פעילויות העמותה כולל וותיקי היחידה הנילווים למסעות החילים הצעירים בגבעתי ועוד. ועל כולם - המיפגש עם דמויות שלא ראינו מזה שנים. אחד כסוף שיער פנה אלי: "ודאי אינך זוכר אותי", כי הייתי סמ"פ שלו כשהיה טירון. היישרתי אליו מבט ונקבתי בשמו. כמעט התעלפתי גם אני מהפתעה, איך צץ לי שמו(.צבר ארם).



תודה למני נחמה על התמונות.


נזכור ולתמיד.....
 
מילים : חגי אדיב
        הלחן והביצוע: יונתן שחר

יום הזכרונות הכואבים,
האחד מימים רבים ורודפים.
הזמן לא מרפה ,לא מפשיר.

לוחמי שקד שלא שבו,
צעירים בתמונות שחור לבן,
מונצחים עם כל החגור ונשקם.
פני נערים המסתערים על המחר,
שהפך עם השכול לאתמול המר.
תמונות שדהו,לא הזכרונות.,
הבאים וחוזרים  בימים ובעתות.
כל אחד ותולדותיו האישיים,
וכישוריו בראשיתם של זמנים,
כספר שנגדע בעמודיו הראשונים.
 החבר שהיה ,לנשק ולחיים,
  האחד ,יחד עם הרבים,
ישארו בנו לעדי עדים.

יום הזכרון 2017

 

השיר ''נזכור ולתמיד'' נכתב ע''י חגי אדיב  [בוגר שקד],

         לרגל יום הזכרון ללוחמי היחידה שנפלו.

        מנגינה וביצוע של יונתן שחר ,דור שני.

       אביו יורם שירת ביחידה . 
 



יוסל'ה היקר  ,
מן הראוי לציין ולהדגיש כי השיר חזק ,מרשים ומרגש כאחת . שיר עם מילים המדברות בעד עצמן עם לחן מרגש ולהפליא .
מסכים עם שיפמן שיש מקום אחר כבוד לייצגו ביום המפגש השנתי של סיירת שקד  עם המשפחות השכולות וותיקי היחידה אשר נפגשים ומקדשים את זכר הנופלים .
כמו כן  ,   עם  קבלת אישור היוצרים יש וניתן להעלות  הנושא בישיבת העמותה  עת אנחנו דנים בנושא -  כינוס היחידה לדורותיה המתוכנן ל- 2018 .  ( ככל הנראה  הכינוס האחרון בדורותינו ......) .   אני סבור כי המקום והבמה להשמעת השיר היא ראויה ובכל קנה מידה . ( בנוסף לשיר/ים של  סיירת שקד ואחרים ) .
בברכת ידידות .
מוטי לפיד.


לזכר רפאל כץ.

לאחר שמונה  וחצי חודשי נישואים:

בסיום מלחמת ששת הימים מיהרתי לשוב מת׳א לאילת, שבה גרנו בחודשים האחרונים לחיי רפי.  

                דלת הדירה היתה פתוחה ובדירה הסתובב חתול שחור

חטפתי שוק

השכן אמר שזה נמשך ככה כבר יממה. הוא מסלק אותו וסוגר את הדלת והדלת נפתחת והשחור חוזר.

כשנרדמתי חלמתי שהשמש שקעה במזרח, מעל הרי אדום, ורפי עמד שם על ראש הר, כולו נוטף דם, עוד רגע יפול.

           התעוררתי מבועתת בידיעה ברורה ומוחלטת שרפי נהרג

 

רפי, חובש קרבי, סוכך בגופו על פצוע וחטף במקומו את כדורי המוות.

עיטור העוז הוענק לו לאחר מותו.להמשך הכתבה של דולי הקלק






חברנו בני מחזור פבר' 69...סגל המדריכים בטירונות ובאמון הלוחם וכמובן המשפחות השכולות... בתאריך 25 במאי 2017 נקיים פגש מחזור שלנו בבית גלילי שבקבוץ נען בשעה 19:00. כולם מוזמנים. החברים שהשגנו את כתובתם קבלו הודעה דרך הדוא"ל הפרטי, לא הגענו לכל הכתובות של האנשים. ראו בהזמנה זו הזמנה אישית.. להתראות בפגישה.


נובמבר 75 בפארק סיירת שקד חוגגים עצמאות

להגדלה לחץ על התמונה הרצויה.


 



 
לכבוד                                                                                      מאי 2017
בוגרי  סיירת "שקד" לדורותיהם -- נושאים למחשבה ודיון פנימי – 2
ברשימה שהעלתי באתר "שקדניק" מתאריך 7.3.17 , ציינתי שבזמן הקרוב אני אמור להעלות רשימה נוספת שאני חושב שלכולנו יש עניין בנושאים שהיא מטפלת.
הוספתי את כתובת המייל שלי + מספר הנייד שלי, על מנת לאפשר לחברים להתייחס לנושאים שהועלו. ואכן, קבלתי התייחסות מרשימה , מגוונת ומעניינת מבוגרי "שקד", במכלול הנושאים שציינתי במסמך. היות והנושאים דורשים טיפול והתייחסות אופרטיבית, נדרש גוף מוכר שמיצג את בוגרי היחידה והוא "עמותת סיירת שקד", רק היא יכולה לקדם טיפול מול רשויות עירוניות ומקומיות ומוסדות ציבור, ולבוא במשא ומתן איתם.
מסמך זה יעבור לפרסום באתר "שקדניק" כהמשך למסמך הראשון , ובמקביל יועבר לפרסום באתר "עמותת סיירת שקד".
להלן הנושאים שאני מבקש את התייחסותכם בוגרי היחידה.

  • הקמת גוף שיטפל בטיולים ברחבי הארץ אחת לחודש (ברמות שונות של יכולת)
  • טיולים לחו"ל בכל הרמות + טיולי ג'יפים.
  • טיולי אופנים בכל הגזרות בהם פעלה היחידה.
  • מרוץ "שקד" – מרוץ נושא פרסים, באזור  פארק שקד בדרום ובסיס היחידה במשמר הנגב.
  • לזמן את כל הבנות ששירתו ביחידה ולראות בהם חלק מבוגרי היחידה לכל נושא
  • אתר תמונות מתחלף של מחזורי המתגייסים ליחידה בו יוכלו חיילי המחזור לפרסם כל תמונה מהעבר וההווה, שיתחלף מידי שלושה חודשים.
  • חוג רעיוני על שם עמוס ירקוני , שיתכנס אחת לחודש באולם גדול במרכז הארץ ותתקיים בו הרצאה בנושא אקטואלי על ידי אישיות מרכזית.
  • לקבוע נוהל בחירות לעמותה ולתפקידים המרכזיים + יו"ר העמותה שיתחלפו  1- ל- 4 שנים, חבר שיבחר יוכל להיבחר לשתי קדנציות בלבד.
  • בסוף כל שנת פעילות ,יופץ ויפורסם דו"ח כספי על כל הפעילות בשנה החולפת.
  • קירוב ההורים / המשפחות השכולות לכל פעילות , ולראות בהם חלק בלתי נפרד

לסיכום: גם הפעם כברשימה הראשונה, הנושאים עולים כנקודות למחשבה, שהם פתח לדיון בינינו בוגרי היחידה.
כפי שציינתי, אני מעביר את שתי הרשימות לעמותת סיירת שקד, מתוך מגמה לפרסם אותם באתר היחידה, כך שציבור גדול יותר של חברים יוכל לראות ולהתייחס.
אני תקווה שבמאמץ משותף נעשה ונצליח.
דניאל אנקר anker20@walla.il   

  נייד -
0523678177



 



הצעה  להנצחת עמוס ירקוני.

בתגובה להצעותיו המאתגרות של דני אנקר באתר שקדניק המצויין, ראיתי לנכון להרחיב באחד מסעיפי הצעתו, וניראה שאפשר לעשות - בדומה גם בשאר הסעיפים. בכדי לקדם צריך לקטלג את הרשימה בשני אופנים: (א) מה ניראה הכי חשוב. (ב) מה ניראה הכי ישים ללא משאבים ובמינימום מאמץ.
ועל שני אלו להתחיל לעבוד. דוגמא לישימות גבוהה, לדעתי, קריאת רחוב על שם עמוס.
(1)
יש היום לפחות 2 ראשי עיר שהיו קשורים עם שקד (ירושלים - ניר ברקת. הוד השרון - חי אדיב.) איתם יהיה קל להתחיל להריץ. (2) תל אביב היום "שבויה בחלומה" , ולכן ניראה שזה יזרום טוב גם שם. (3) בשלב זה אחרי ירושלים תל אביב הוד השרון, יתכן שאם יינתן לכך פירסום (תיקשורת באותו כיוון פוליטי) זה יתחיל לזרום ויטה נכונות של ראשי ערים ומועצות. . לא בטוח שצריך דווקא "בכל עיר" אבל גם 3 זה מספר יפה 🙂. (4) רעיון חילופי נוסף: לפנות ליישובים קטנים (קבוצים וכו') להציע אפילו קריאת-שם על מ-י-ש-ע-ו-ל סלול בישוב: סימטת עמוס, מישעול עמוס, נתיב עמוס. (5) ישובי הנגב, פשוט שבאר שבע, אך גם עיירות כדימונה, ירוחם, אופקים, כו' - ראוי שיכנו מטם הכרת הטוב. (6) מועצה אזורית סדום - להעניק לאחד הצמתים המרכזיים את השם "צומת ירקוני/חאדר" (זה יסקרן לעצור לקרוא ולהבין. אף אד לא יתעכב על "עמוס"). בצומת כזו אפשר לדרוש ממיפעלי ים המלח להקים גג, שולחנות, ספסלים, ברזיה, - ואנדרטת אבן עם דיוקנו וקיצור תולדות - בעברית וערבית, "האיש שניסה לגשר". אגב, מה עם צומת מישמר הנגב, הצמודה לבסיס היחידה? (6) אפשר גם לכנות אחת התצפיות התיירותיות על שמו, מקום עם נוף, מישקפת להפעלה במטבע, חניה, מעקה בטיחות גדול ויפה. נניח בירידה לסדום או למכתש הגדול. (7) אחד המקומות שקשורים בעמוס הסטורית - יכול ליהפך לאטרקציה מטופלת ושמורה. מקום ראשון שעולה בדעתי - מקום הטבח באוטובוס 'מעלה ההעקרבים', כיוון ששקד חיסלה בסופו של דבר את אבו בנדק, בין אם היה זה אלי מלמד כמו שאני סבור, או כח בפיקוד עמוס. (8) אפשר לבקש מהחברה להגנת הטבע לכנות אחד מצירי הטיולים ושבילי העזים בהר הנגב "ציר ירקוני". אני בהחלט מוכן לעזור בהיבט הפראקטי, אמנם ניראה לי ש"קריינא דאיגרתא, איהו להווי פרוונקא
".

 
בכבוד רב צבר ארם
 
 
.
 
 
 
 
 



 

בעקבות ביקור ביום הזכרון אצל משפחתו של 




רמי אפשטיין  ז"ל במעפיל.


שלום רב לכל החברים הטובים,
אכן,כפי שבקר ונעם כתבו, היה טוב לשוב ולהפגש והיה חשוב שבאנו לזכור את רמי ולהיות עם אחותו.
שנים רבות שהייתי בתפקיד חינוכי שחייב אותי ביום הזכרון להיות עם תלמידותי,לא יכולתי להשתתף עם המשפחות השכולות של חברינו שנפלו. עתה, כשיש באפשרותי, חשוב לי להיות ואני מקווה לעשות כן מדי שנה.
השיחה ביננו היתה אף היא חשובה בעיני. חילוקי הדעות קיימים וכל עוד שומרים על יחס של כבוד הדדי ויודעים להקשיב באמת, מרויחים מהן.אם כל אחד שומע רק את עצמו, הוא מפסיד. יש עוד המון מה לברר, לשמוע וללמוד אחד מהשני, אבל דבר אחד ברור לי והתחזק עוד יותר במפגש - כוחה של האחווה הפשוטה, הישרה, האמיתית של מי שסחב ביחד את האלונקה, שהחליף (או הבריז) שמירה, שעמד במי הים בטרטור הלילי או ששפך על עצמו מי ים מהקסדה כשנרדם בשיעורי הנשק וגם נלחם ביחד.
כן, במלחמת יום הכיפורים, שם בציר נחלה (צומת טרטור-לקסיקון), בפגזים השורקים סביבנו (בפל' ד' עם דרסלר בזחל"ם השלישי בטור שבו הראשון היו המ"פ אלי שגיא ושאר הלוחמים הי"ד)  נלחמנו בשביל הדבר שנקרא קיומו של עם ישראל במדינת ישראל. ועל זה אין מחלוקת! וזה יותר גדול וחזק מכל המחלוקות והדיעות השונות, והכעסים והריבים שיכולים להפריד, אבל אין בכוחם להפריד בין הלבבות ולנתק את האחווה.
אז, שיהיה טוב לכולנו. בריאות טובה לנחמיה וליוגב ולכל החברים הטובים.
גדעון בשן
פל' ו' פברואר 71



.



  

בעקבות הכתבה בידיעות אחרונות ,על הזיקיות .שלח



אביגדור אלדן (אזולאי) את התגובה הזאת.





המון אי דיוקים וזאת רשימת הזיקיות ואין אחרת: מאיר טייכנר


 הלך לקורס קצינים מאוחר יותר. יוסי אלוש ,


ישראל ספרן ז״ל,  , מאיר בוטניק, אדמונד מרי, צ׳ולי

מחיפה,ואני אביגדור אלדן (אזולאי)עבדך.



 
 לימים הצטרפו רפי סעיד ( צבר) לוחם גדול וחבר קרוב וכן

כושי
סולומון וזהו , אלו הזיקיות שבמקור היוו את סיירת רימון וכל

היתר
טרמפיסטים ( יכול להיות שבמעגל שני של אבטחת הזיקיות

בפעולות הם היו)עד כאן ידיעתי משגת


 
שא ברכות

תוספת

 
תיקנתי לברגמן בכתבה שבמיבצע תעשיה השתתף מאיר בוטניק ולא מאיר טייכנר ואל תישכח את משה רובין מחולתה שאימן והפך כל אחד מהזיקיות למכונת מלחמה משומנת לטיפול בלש״ב בטרור בעזה המדממת של אז וכן שמתי
לב לתופעה שכל מי שהיה במעגל שני או שלישי של מבצע קושר את עצמו ישירות לזיקיות ולא היא. רק היום ממרומי גילי אני מבין את הנחשוניות של מסתערבי זיקית כאבות שמשון ודובדבן ( אם תירצה אשלח לך מכתב גלוי ששלחתי למשפחת דגן בטכס שנה שעברה כי מאיר היה המנכל ואנו היינו קבלני הביצוע שא ברכות חברך לא רק לנשק אביגדור אלדן( אזולאי)



שקדניק - ליום הזיכרון
 









.

לפני הפשיטה בתעלה באדיבותו של מנשה גור חברנו

 

אלפונסו ז"ל. (לזכרו מפאצי)
למרות הפירוק לפני דור, מצטיינים לוחמי היחידה לדורותיהם בשימור הקשר והמורשת ולא בכדי : אז בימים ההם ממחצית שנות החמישים ולאורכם של השנים, בסיורי הבוקר והלילה במשולש הדרומי בואכה עד אילת, במארבים ופיתוח אמל"ח למניעת חדירות, במלחמת ששת הימים וההתשה אחריה, ובמלחמת יוה"כ בואכה הסכם השלום עם מצרים – בלטו ביצועי היחידה במיטבם. בזכות איכות הלוחמים, המפקדים ולידם אנשי המפקדה. הטבחים, האפסנאים, אנשי החימוש והפקידות.
לא בכדי בלטו בחבורה הנפלאה הזו, הטבחים. רובם אזרחים עובדי צה"ל, כולם מבוגרים מאתנו שמלבד תפקידם שימשו לחבורת פראי האדם במידת מה כ"מבוגר האחראי".
אהבתי אותם, הערכתי עד מאד את תרומתם הקולוניארית, אך ובעיקר, את יחסם ודאגתם ללוחמים.

אהבתי והערכתי עד מאד את אלפונסו ז"ל.
את המסירות לחיילים בכל אתר, תחת אש וסתם ביום של שגרה.
אהבתי את החריצות ללא התחשבות בשעות עבודה.
אהבתי את החיוך התמידי, שופע חום שכולו – אני אתכם.
אין מילים, זולת, שלום לך לוחם וחבר יקר.
פצי.


yossi42445@gmail.com

 

 

 

 

שלומות ל

מאת אמציה חן (פאצי), 24.4.17

חברי בסיירת "שקד".

 

 

כלוחם/מפקד בסיירת "שקד" בתחילת שנות השישים, חסר חמש שנים שלאחריהם חזרתי לשרות קבע. תחילה כמ"פ, מפקד "שפיפון" ולימים כסגנו של דני וולף (רהב) ז"ל. מאלה ראיתי די כדי להפנים על חובתי להנציח את חברי הלוחמים שנפלו לעת שרותם ביחידה, ובכלל זה לחזק את רוחם של הורי הנופלים.

מה שהביא במשך השנים,  לפרויקטים מעשי ידי חברי האגודה. כמו פארק המצוי מדרום לאופקים נ.צ  לזיכרון הנופלים, ולכבודם של החיים כאחד. הוצאת שני ספרים, בהם תיאורי קרב מעת המרדפים של טרום "ששת הימים" וכל המבצעים שבאו אחריה.

בראש כל אלה, החל משורת תמונות שנתלו בכותל המערבי במשרדו של עמוס ירקוני ז"ל, עברו לחדר זיכרון מאולתר במשמר הנגב. משם עברה הכבודה לערד, ובסוף המסע נקבע חדר במצודת יואב.

כך מדי שנה בשנה אנו מתכנסים יחד, הורים שכולים, לוחמים ובנות החייל ששרתו ביחידה, כדי לכבד את זכר חברנו שנפלו.
את גם זאת.

 מסגרת חגיגות השבעים למדינה, פנינו למשרד התרבות והספורט לסייע בארגון כנס שקד לדורותיו.

כמו כן לפנינו אתגר "הדור השני", שייעודו  כדי לשמר את מורשת היחידה ונכסיה (חדר הזיכרון, ופארק שקד). נושאים שראוי כי כל מי ששירת ביחידה וככזה הרואה עצמו כחבר העמותה, ייתן וישמיע דעתו לשני האתגרים ולדרכי הפעולה להשגתם.

 ברשותך, כמה מילים לחשיבות המורשת.

 הקמת יחידה 101 בתחילת שנות החמישים (במאה הקודמת), הביאה למפנה ברוח הלחימה של צה"ל.

שנתיים לאחר מכן לוחמי "סיירת שקד" פיתחו מענה הגנתי, כאלטרנטיבה לפעולות הגמול שהגיעו לקיצם לאחר מבצע "קדש".

מיום הקמתה הפכה סיירת " למעבדת בט"ש והלוחמים ללבורנטים, שעיקר עיסוקם  בפיתוח שיטות לגילוי חדירות ולמניעתם, ולימים גם בקביעת תורה לצליחה מכשול מים, ובדרכי פעולה לחיסול טרור מעורב באוכלוסיה אוהדת.

את המנגינה הזו (כדברי האלוף בני פלד ז"ל) אי אפשר להפסיק.

את זו נשמע ונשמיע אתה/את  ואני ביום הזיכרון שיתקיים ב 17 למאי אחה"צ.

מחכה  - פצי









 

לזכר יהושע כץ הי"ד, גיבור מלחמה.

נכתב ע"י פצי

בחמישה עשר לאוקטובר 1973 לקראת ערב, התמקדו לוחמי ומפקדי אוגדה 143 ואריק בראשם, בהכנות אחרונות לקראת צליחת תעלת סואץ - כשמעל כולנו מרחפת תחושת המהפך שבדרך.
במהלך הכנותיו של כוח "רומאי", לנתב מסלול לגרירת "גשר הגלילים" לתעלה. פנה אלי חברי סא"ל עמי מורג (לימים תא"ל) בתפקידו כמפקד גדוד טנקים, בבקשה להעמיד סייר כדי לסייע למ"פ ( רס"ן מיל יוחאי גלעד ז"ל ) בניווט פלוגתו על ציר " עכביש", בואכה צומת "לכסיקון טרטור". הטלתי משימה זו על שוקה כץ ז"ל, בלוויי...ת ציון צומת "טרטור/ לקסיקון" שם ניפגש.

כוח "רומאי", הורכב מקצינים וסמלים שלעת שירותם בסדיר, תפקדו כלוחמים ומפקדי פלוגות ב "סיירת שקד". מאחר ולאלה לא הייתה לעת ההיא יחידת אם במילואים, הגיעו אלי לסיני הטובים שבטובים מכל קצווי תבל. האחרון שבהם היה יהושע כץ, שתפקד כמאבטח במטוסי אל על.
שלשה חודשים בטרם המלחמה, פרצו שלשה פורעי חוק למלון באמסטרדם שם התאכסן צוות המטוס, ופתחו באש לכל עבר. כץ שהיה בעברו מטובי הלוחמים ומפקד פלוגה מצטיין ב"שקד", השיב באש מדויקת ולמרות שנפצע נטרל את הפושעים. לאחר מכן פונה לבית חולים בישראל, ומשהחלים חזר לאבטח – ושם באחת הטיסות תפסה אותו המלחמה. מה שהביא לחזרתו לארץ והצטרפותו כלוחם בכוח "רומאי".להמשך


הקלק

 

   


Business Development Manager

 




 


 



  איך זכתה שקד לפק"ל יחידתי ועימות עם גורודיש  
                  מעט כתבנו צבר ארם, מיוחד לשקדניק

היה זה בימי מלוך צביקה קציר כקמב"ץ היחידה, כשעבדכם הנאמן היה מ"פ. .  הפלוגה חזרה מסדרה וצביקה פגש אותי ליד הצריף הירוק, המישרד של פאצי. 

  • "צבר" – כך צביקה, "שמעתי שיש לך מעין ספר בד"חים לכל מיני ענינים".
  • "כן" – אומר עבדכם, ומוסיף מנסיון עבר "אתם רוצים להשתמש בו"?בד"ח בחיל אויר אלו בדיקות חיוניות שעורך הטייס טרם המראה, על פי רשימה נתונה מראש.כך כיניתי את דפי ההוראות המנוילנים שהכנסתי לקלסר גדול במישרד הפלוגתי. היו שם נושאים מגוונים, כגון: רשימת המטלות שיש לבצע לצורך מיטווח; תיאום מבצעים, הכנת נשק, חובש, תיאום קשר, אירגון מטרות, גוזניקים, תחמושת וכו' וכו'. במקום לנסות לזכור – היתה רשימה ערוכה עבור הקצין האחראי למיטווח.היו בספר הבד"חים שלי הנחיות מדוקדקות לכל מצב, כולל שליחת נהג מינהלתית , או איך לתדלק גוזניק (יש לכבות אותו, ואז לתדלק בנפט בלבד, לעולם לא בתערובת).

מספר לי קציר שהיתה ביקורת שלישות ביחידה והתגלה שאין לסיירת פק"ל יחידתי. צץ לו רעיון חמוד: להעתיק את ספר הבד"חים של צבר תחת כותרת של פק"ל. וכן היה.  הפקידות הקלידו בשצף קצף שקדני ומקץ שבועים היתה ביקורת חוזרת והפק"ל היחידתי זכה לשירי הלל שלישותיים.
רגע, לא ניגמר.  עבר זמן ואני שוב מ"פ. נסעתי כמדומה ליחידה לישיבת מ"פים. הפלוגה שהתה בשטח, לא רחוק מתל ערד.  אחד המ"מים נסע עם נ.נ.  בלילה במגמה להתקלח בערד. הנהג ראה את אורותיו על הקרקע המדברית הבהירה כביכול אלו קוליס בדרך לא סלולה, הגיע ב 90 מעלות לכביש ונפל אל הכביש מגובה 2 מטר. הרכב ניזוק כצפוי ואילו הקצין איבד עין.  שבועים אח"כ  תידלק המ"מ השני גוזניק בוער בתערובת ונידלק בעצמו. לכניסה לכתבה הקלק

 

 



בשבת הבאה עלינו לטובה רוכבי גלגליגיל משתתפים באירוע  צ'רקסים סובב כפר כמא. בתום הרכיבה יערך סיור בכפר. אנחנו
נרכב קבוצתי  עם עמירם אורן חברנו ממבשרת ירושלים .המסלול מוגדר קל ומותנה בהרשמה מראש, ראה להלן.
המשתתפים מקבלים מים וכובע. המסלול מוגדר בדרגת קל.
התכנסות מעניינת של הקהילה הצ'רקסית והזדמנות נאותה להיחשף אליה

ר  הקלק

ערב טוב לך יוסי.
עדיין לא הכרנו,אחד את השני קוראים לי יפתח יוקר ואני ממחזור מאי 72 של שקד.
מחפש קצת קשר לעבר שלי אחרי הרבה שנים של חיים מעבר לים.האם יש אתר שאפשר לחפש
חברים ששרתו איתי בין השנים72-75  כולל יום כיפור 73

אשמח לשמוע ממך  talitrading1316@sbcglobal.net

יפתח בן 63 היום


בשבת הבאה עלינו לטובה רוכבי גלגליגיל משתתפים באירוע  צ'רקסים סובב כפר כמא. בתום הרכיבה יערך סיור בכפר. אנחנו
נרכב קבוצתי  עם עמירם אורן חברנו ממבשרת ירושלים .המסלול מוגדר קל ומותנה בהרשמה מראש, ראה להלן.
המשתתפים מקבלים מים וכובע. המסלול מוגדר בדרגת קל.
התכנסות מעניינת של הקהילה הצ'רקסית והזדמנות נאותה להיחשף אליה
ר  הקלק



 

 

יוסי שלום,

מצאתי צילום זה מ 1962, איני יודע אצל מי המקור באיכות

טובה, מקווה שיש לכם את הצילום. יהודה וידן בוודאי ידע את

כל השמות
.

שאפו על פועלך המסור והעיקבי,

חג שמח,

יהודה מלמד.




שלום יוסי
שולח לך כמה תמונות של מחזור נובמבר 1965
איתמר בן יעקב קבוץ דן
 
שקד מחזור-65
 


 






מחר במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות מאיר דגן והזיקיות שלנו.





עו"ד ואל"מ במיל' שמואל פז, ששירת כחייל בסיירת שקד, התנדב אחרי סיום קורס קצינים לרימון, מונה עד מהרה לקמב"ץ ומקץ כמה חודשים מונה לסגנו של דגן.
לדבריו: “דגן בנה את היחידה מעגלים–מעגלים מבחינת המידור וההשפעה על הקרב. המעגל הממודר והמשפיע ביותר היו ‘הזיקיות' - המסתערבים שביצעו את הפעולות האמיתיות. כשהצטרפתי ליחידה היו ברצועה 850 מבוקשים. אחרי שנתיים נותרו תשעה. מאיר היה מפקד יצירתי, שרק מעטים היו כמוהו בתולדות צה"ל".




 
 

 


707 עם סייירת שקד

כניסה ללחימה 'מבצע סרג'נט

לאור פשיטות קומנדו מצרי מזרחית לתעלה הצליח אלוף פיקוד דרום אריק שרון לשכנע את המטה הכללי לפעול נגד עמדות המצרים לאורך גדת התעלה. מבצע "סרג'נט" הוטל על לוחמי "שקד" בפיקוד דני רהב וולף ולוחמי יחידה 707 של חיל הים ותוכנן להתבצע בשתי נקודות חצייה מצפון לקנטרה, במרכז מערך מצרי מבוצר, מוקף בתעלות מים ובסבך סוף. על הלוחמים הוטל להשמיד עמדות, ולהרוג חיילים מצריים רבים ככל האפשר. רהב בחר שלושים ושניים לוחמים, והחל לבצע סדרת אימונים מזורזת. ב-13 במארס הוקם חפ"ק מול נקודת החצייה וב-15:00 הגיעו לאזורי הצליחה שני כוחות שכל אחד מנה 16 לוחמי "שקד", שישה לוחמי 707 וחוליה מגדוד ההנדסה הימית. בחצות חצו לוחמי יחידה 707 את התעלה בצלילה ועלו על הגדה המצרית. הם העבירו חבל בין שתי הגדות בעזרתו עברו לוחמי "שקד". סרן יואב גולן וסגן דני אנקר פיקדו על שתי חוליות של "שקד".

החצייה נמשכה כשעה והם נערכו לתנועה לעבר עמדות המצרים. לפתע נפתחה אש מעמדה מצרית שפגעה בשישה משמונה אנשי החוליה, ובהם המ"פ וסגנו. סמל משה באג'יו הסתער על העמדה וחיסל את כל אנשיה. לוחמי 707, שאבטחו את נקודת החצייה, רצו לנקודת ההיתקלות, ירו לעבר עמדות המצרים, ופינו את הנפגעים לעבר גדת התעלה לשם הוזעקו סירות החילוץ. בנקודת הצליחה הדרומית נותרו שני לוחמי "שקד" וארבעה לוחמי 707 שהמתינו לכוח של דני אנקר. אנקר לא נתקל במצרים ושב על עקבותיו, כדי לסייע לכוח הצפוני. הוא הסתער על בונקר מצרי ונפצע.[16]

הבעיה הראשונה שעמדה בפני הלוחמים הייתה חציית תעלת סואץ הייתה התמודדות עם הזרם הצפוני החזק. גם כאן הגיעו הצוללים לנקודה צפונית מדי, בשל הזרם העז. מפקד הצוללים ניסה להקים קשר עם מפקד המבצע ומשלא נענה החליט לנוע דרומה על הגדה המצרית כדי לאתר את נקודת החצייה הנכונה. לאחר כמה דקות של הליכה אותרה הנקודה הנכונה. החבל נמתח וכח הפשיטה של שקד עבר על סירות-הגומי. דקות ספורות לאחר תחילת התנועה צפונה התגלתה חוליית החוד על ידי מארב מצרי.

המצרים, שהסתתרו בעמדה מוגנת היטב פתחו באש מנשק-קל, השליכו רימוני-יד וירו במטול רקטות אר,פי,ג'י. טווח הירי היה קצר וממכתב האש הראשונה נהרג אחד הלוחמים. חמישה לוחמים נפצעו ובהם מפקד הפלוגה יואב גולן (לוי) וסגנו. ארבעת לוחמי 707, שאבטחו את נקודת החצייה רצו במהירות לעבר הכוח הפגוע. לוחמי 707 ירו לעבר עמדות המצרים ופינו את הנפגעים על גבם, עד לנקודת החצייה, וירו זיקוק אדום לאוויר, שהחפ"ק לא הבין את משמעותו. אחד הלוחמים שחה לעבר הצד הישראלי של התעלה, ודיווח לחפ"ק באופן אישי, הבינו הכל את חומרת המצב שנוצר. תוך דקות הגיעו שתי סירות-גומי לצד המצרי וחלצו את הנפגעים בשלושה סבבים. בין הלוחמים היה גם סרן דב בר שנמצא בקורס חובלים ונשלח על ידי מפקד חיל הים אברהם בוצר לקבל תמונה על יחידה 707 כאשר עוד לא ידע שיפקד עליה בעתיד.

 

 

 




שלום יוסי,
 


והיה ותרצה לפרסם... בבקשה.

כל טוב 


אמנון שחם

נובמבר 70


את קורס המ"כים עשינו בגולני,כמסופחים מסיירת שקד. אחרי טירונות ארוכה וקורס סיור ממושך עם הפסקות

לפעילות מבצעית, היינו כבר 14 חודשים בצבא והרגשנו כשועלי קרבות וותיקים כשלחלקנו היה כבר חריץ

ראשון על הקת מהתקלויות עם "לוחמי חופש" בעזה. כן, כך קראנו להם אז ב-1971 כשהעולם היה פשוט

ושטוח ומי שנעל נעלי ספורט היה מחבל.



ההנחייה היתה ברורה: אין להם מה ללמד אותכם... תעברו את 70 הימים ותחזרו ליחידה בדרך הקצרה ולא

דרך כלא שש.



הבסיס היה במחנה שנקרא בזק ליד זבבדה שבערבית הבסיסית מהתיכון ומעזה זכתה לכינוי זבבדה פוקא

בעוד אנו בזבבדה תחתא
.



להמשך

הקלק
 
 
4.4.2017

לכניסה   לפיסבוק סיירת שקד

  הקלק
 
 




כניסה לסרטון רפי רשף מראין את איציק שוקל

לכניסה הקלק




 
 

 

בוגרי "סיירת שקד" לדורותיהם

נושאים למחשבה ודיון פנימי הדורשים התייחסות.

ביום הזיכרון האחרון לעמוס ירקוני בחודש שעבר בפברואר  2017 , השורות בקהל היו דלילות מאשר מידי שנה. ראיתי שאנו מתבגרים וחשבתי שיש נושאים שחשוב היה לטפל בהם בהקדם, כי הזמן רץ מהר מכולנו.

הנושאים עולים כנקודות למחשבה שאני יכול וצריך לנמק אותם במפגש פתוח. ואכן זו הכוונה לראות את המחר, לדבר ולהקשיב ולהעלות את הנושאים לסדר היום שלנו, במפגשים של ותיקים וצעירים . ומכאן ההמשך..

  • קריאת רחוב על שמו של עמוס ירקוני, בכל עיר בארץ.

  • יום זיכרון יחידתי לשלושה מפקדי שקד- עמוס, פואד ודני וולף, ביום הזיכרון לעמוס.

  • יגיעו יותר חברים מהיחידה.

  • שלושתם עיצבו את המותג של "סיירת שקד".

  • לא מבטל יום זיכרון נפרד לכל אחד מהם.

  • יחזק הקשר בין וותיקים וצעירים.

  • יום זיכרון לסלח אליהייב שהיה בן טיפוחיו של עמוס, ויחד איתו בנה ופיתח את תורת המרדף.

  • כתיבת ספר על עמוס ירקוני.

  • לזמן את כל בוגרי היחידה למלון בים המלח לסוף שבוע כולל את האלופים צביקה זמיר ושייקה גביש ולקיים דיוני עומק על היחידה מיום הקמתה ועד מלחמת יום כיפור.

  • הספר ייכתב על ידי עיתונאי צבאי שיבחר על ידי בוגרי שקד.

  • לצלם ולהקליט את ימי הזיכרון לעמוס, פואד , דני וולף שישמשו בסיס לסרט על היחידה.

  • לקיים דיון פתוח ורחב על איך רואים בוגרי היחידה את תפקידי העמותה.

  • מפגש שנתי של בוגרי היחידה בחודש מאי מידי שנה צמוד ליום העצמאות, כולל בני משפחה, נשים, ילדים ונכדים.

  • ביום הזיכרון לחללי צהל להניח זר פרחים גדול של היחידה לכל אחד מהנופלים, כולל שלושה חברי מחזור של הנופל, שיגיעו לבית המשפחה , או חיילים של הנופל ( אם היה מפקד- קצין ביחידה).

לסיכום: אתר "שקדניק" משמש "חלון מרכזי" למרב בוגרי היחידה.

המחשבות שנתתי להם ביטוי ברשימה זו, הוא רק חלק קטן מנושאים שלדעתי דורשים טיפול , שהם בסיס לדיון וחשיבה פנימי בינינו.

בהמשך העלה רשימה נוספת להתייחסות בוגרי היחידה.

אני מצרף בזה את הטלפון הנייד שלי ואת המייל שלי, מתוך כוונה לקבל התייחסות של החברים לנושאים ולפתח רעיונות נוספים.

בברכה,

דניאל אנקר נייד – 0523-678-177       המייל:   anker20@walla.co.il   

 

 

 


 



דברים ביום הזיכרון לעמוס ירקוני ז"ל 2017
כמו ציפורים נודדות
אנחנו חוזרים ונפגשים
בדיוק באותו מקום וזמן.
הציפורים מקימות חניית ביניים, במסגרת המסע
מארצות הקור אל החום,
אוכלות, בודקות, מי שרד את המסע,
מטפלות בעצמן ולפי צו המנהיג,  יוצאות להמשך המסע. גם אנחנו, מגיעים למפגש זה ,לראות ולפגוש את הפרטים בלהקה, מי צולע, מי במלוא כוחו ומי הזמן משאיר עליו סימני התבגרות.
יותר מכך מגיעים לפגוש את אורה ובני המשפחה של עמוס, וכמובן להגיע הכי קרוב שאפשר אל עמוס שלנו עצמו.
להבין יותר, מי היה האיש המיוחד הזה, מה גרם לו לבנות את חייו אתנו ולתת את חייו כדי שתקום פה מדינה ליהודים.
באיזו התמודדות פנימית עמד שבחר עם איזה צד יבנה את חייו.
דבקותו הבלתי מתפשרת, הדוגמא האישית, היכולת לחזור ולפגוש צעירים שמתגייסים מדי שנה ולהעביר להם את מסר המחויבות ליחידה.
כן, אנחנו זכינו ! זכינו להיות פיקודים שלו בתחילת דרכינו כאנשים בוגרים,
זכינו שהמבוגר האחראי היה אדם ומפקד רציני שאפשר לסמוך עליו , לבטוח בו ולתת בו אמון.
 
                                                   דניאל אנקר



 

       
 
 
במסגרת פעילות צוות הפיתוח והקמת פארק סיירת שקד בראשות אריה(שיפמן)רמות הוכן תיק תורמים שמטרתו להשלים את תקציב הקמת הפארק (מעבר למה שנקבל מקקל).
העתק של החוברת מוצג כאן במצגת הרצ"ב.
החוברת מסכמת מעל שלש שנות עבודה של הצוות,כאשר כיום אנו עומדים לקראת השלמת התכנון המפורט ויציאה למכרזי ביצוע.
אנא קיראו מצגת זו בעיון יש כאן את חזון הפארק המשותף לדעתנו לכל בוגרי היחידה.
זה הזמן לנסות ולאתר חברים, מקורבים, אנשי עסקים, מנהלי חברות וכד' שהנושא החינוכי והעברת "רוח שקד" מדבר אליהם וקרוב לליבם,
לעניין אותם ולשכנע אותם שזהו פרויקט חינוכי וערכי לטובת הרוח הציונית של דור ההמשך
ושמירת ושימור מסורת היחידה וזכרון הלוחמים חברינו.
 
בברכה
צביקה כהן

בוצע שיתוף על ידי צבי כהן של המצגת הבאה:

לכניסה למצגת הקלק


 


 
 

 



 
רבעים שנה הלך אשר זעירא אחריה במדבר. חדור אמונה, בלהט, עם כוונה גדולה. ב-1974, כמה שנים לאחר שהשתחרר משירותו הצבאי בסיירת שקד, הובילה אותו האידאה הציונית למושב... חצבה בערבה. המדינה לא שלחה אותו ואת חבריו למדבר הצחיח בגלל שמישהו חשב שמדובר במקום שטבעי לפתח בו חקלאות מתקדמת. הם נבחרו, כך האמינו בכל לבם הצעיר, לשמש בשליחות לאומית - להפריח את השממה, ליישב חבל ארץ חרב ושכוח אל. לעבוד את האדמה. וכך עשו - בהצלחה גדולה. אולי גדולה מדי. היום לבו של זעירא מר עליו. הוא זועם, ובעיקר, כך נראה, חש עלבון צורב. הוא מדבר במושגים של "חורבן בית" ו"סיכול ממוקד". הוא וחבריו יכלו לכל הקשיים. אחרי הכל, הם לוחמים. אבל עם ההתנכרות של השלטון, עם הכתף הקרה של מי ששלח אותם לערבה, הם פשוט לא מסוגלים להתמודד. עם מס המעסיקים שמוטל רק עליהם, עם הפשיטות של פקחי התמ"ת ועם הגזירות שמשיתים עליהם פקידים ערלי לב במשרדים ממוזגים בבירה - המרוחקים שנות אור מהמציאות בחממות הלוהטות שלהם. הם לא פורעי חוק ולא מפירי סדר. הם פשוט לא כאלה. בזמן הפנוי שאין להם הם מתנדבים בצוות לוט"ר ערבה, ביחידת החילוץ, במשטרת התנועה, במד"א ובכיבוי אש. הם לא לא יחסמו את כביש הערבה, כי הם אלה שלהם יקראו כדי לפתוח את הצירים. בשנה האחרונה נסגרו בחצבה שבעה משקים. בעוד כשבועיים יתחילו בחצבה את קטיף הפלפלים - ומשם לרשתות השיווק באירופה. ובעוד שנה? לא בטוח שתהיה עוד שנה. לפחות לא לזעירא ולכמה מחבריו