יוסי שלום,
אם תרצה להוסיף חומר רלוונטי מהמלחמה תשקול וצרף את מה ששלחתי לך עכשיו.
להתראות חבר!
אבי נבו (חלפון), קורותי במלחמת יום כיפור:
התגייסתי למחזור נובמבר 71, מסלול פלוגה ח׳ בפיקודו של המ״פ שמואל צוקר, עם סיום המסלול וקורס מכי״ם הפלוגה הוצבה בסיני.
ביום בו פרצה המלחמה הייתי בכלא 4, ריציתי עונש מאסר לאחר ביצוע עבירה של נהיגה ללא רשיון וגרימת נזק לרכוש צה״ל. הקומנדקר שנהגתי בו בשטח ללא רשיון ניזוק קלות, נפצעתי, אושפזתי שבועיים לפני שהייתי אמור לצאת לקורס נהיגה. זה קרה בזמן תורנות ״סיירת זבל״ מהמוצב בסיני למזבלה הקרובה, מזל גדול שהייתי לבד ברכב ונפצעתי קל יחסית.
במהלך תקופת ריצוי עונש המאסר בכלא 4המאסר שלי פרצה מלחמת יום כיפור, כל ״העבריינים הקלים״ שוחררו ואני ביניהם.
עוד באותו יום עשיתי את דרכי בטרמפים ליחידה ומשם לפקודת קרב, עלייה לכליים (זחלמ״ים) ונסיעה לאזור הלחימה.
״לשמחתי״ הצלחתי לתפוש מקום בזח״ל של המ״פ שגיא. לפני התחלת התנועה שגיא ניגש אלי בהתנצלות וביקש ממני להתחלף עם לוחם ממחזור מאי 71 שרק סיים אימון זחל״ם עם המחזור שלו שהתאמנו יחד זמן קצר לפני המלחמה, וחלקם היו באותו זחל״ם.
עברתי בחוסר רצון לזחל״ם שנע אחרי זח״ל המ״פ ולא היה מצוייד באמצעי לחימה מחלקתיים וגם לא היה מדופן, נשק אישי בלבד ויצאנו לדרך. השיירה נעה למפגש הצירים טרטור/לקקן וכשהגענו לשם נפתחו ארובות השמיים ואש תופת ניתכה עלינו. נכנסנו למארב מצרי שהיה מטווח לצומת ונפתחה סביבנו אש תופת ארטילרית במשך דקות ארוכות שנמשכו כנצח.
לא היה אפשרי בכלל לאתר את מקור הירי, כמות מאסיבית ףשל פצצות ניתכה עלינו וסביבנו הזח״ל של שגיא שנע לפנינו נפגע בפגיעה ישירה עלה באש וחסם את דרכנו במעבר הצר בו היינו כברווזים במטווח.
אלון צל ציון (בן מחזור שלי) שהיה מפקד הכלי צעק ״אנחנו בלי נשק מחלקתי, חלפון תנסה להביא משהו מהכלי שנפגע״ רצתי לזח״ל הפגוע עליתי עליו ומהר מאד הבנתי שאין סיכוי לצאת משם עם משהו מועיל, זה היה לא אפשרי. הייתה אש עשן סמיך וסכנת מוות מוחשית. קפצתי אל מחוץ לזח״ל ומי הבנתי ששוב ניצלתי, התחילו להווצר פיצוצי תחמושת מתוך הזח״ל ואני מיהרתי לחזור לזחל שלי. הלילה היה חשוך, הנפילות והתלקחויות האש מסביב האירו את השטח במראות זוועה וסכנה.
שאר המלחמה התנהלה בקצב, הובלה ויזמה שלנו, יחד עם זאת התקרית נותרה צרובה ובלתי נשכחת.
בברכה,
אבי נבו (חלפון) מחזור נובמבר 1971. 07/09/2019
טל:0523867403
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
