כוח "רומאי", הורכב מקצינים וסמלים שלעת שירותם בסדיר, תפקדו כלוחמים ומפקדי פלוגות ב "סיירת שקד". מאחר ולאלה לא הייתה לעת ההיא יחידת אם במילואים, הגיעו אלי לסיני הטובים שבטובים מכל קצווי תבל. האחרון שבהם היה יהושע כץ, שתפקד כמאבטח במטוסי אל על.
שלשה חודשים בטרם המלחמה, פרצו שלשה פורעי חוק למלון באמסטרדם שם התאכסן צוות המטוס, ופתחו באש לכל עבר. כץ שהיה בעברו מטובי הלוחמים ומפקד פלוגה מצטיין ב"שקד", השיב באש מדויקת ולמרות שנפצע נטרל את הפושעים. לאחר מכן פונה לבית חולים בישראל, ומשהחלים חזר לאבטח – ושם באחת הטיסות תפסה אותו המלחמה. מה שהביא לחזרתו לארץ והצטרפותו כלוחם בכוח "רומאי".
שוקה כץ ז"ל אז סרן מיל' אהוב חכם ואמיץ לב, יצא להוביל את פלוגת הטנקים, ובמשימה זו נפל חלל כגיבור אמיתי. וזה סיפור נפילתו:
פלוגת הטנקים של יוחאי ( מגדוד 2 חטיבה 421), נעה על ציר "עכביש" כסיוע לחטיבת הצנחנים של אל"מ (לימים אלוף) דני מט. משהגיעה הפלוגה לציר "לקסיקון" מעט צפונה ל "לקקן" ( מוצב הצליחה) העביר דני מט את הפלוגה לחטיבה 14, כדי לסייע בהרחבת המסדרון. לשם כך נעה הפלוגה צפונה לעבר צומת טרטור/לקסיקון, ומשם השתלבה באחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת יום כיפור. משהגיעו לצומת ובניגוד לסיכום שלי (מן הסתם תחת הפצרתו של המ"פ ) , המשיך כץ לנוע על גבי טנק המ"פ. וכך בסביבות אחד ממתחמי " החווה הסינית" ומצפון לצומת "טרטור" נפגע טנק המ"פ מטיל סאגר. מעדות הנהג שחולץ הסתבר כי כץ עף מהטנק, התאושש פתח את דלת הטנק, שלף את הנהג שנפצע וגרר אותו למרחק ביטחון מהטנק הבוער, וחזר כדי לחלץ את יתר אנשי הצוות. משהגיע בסמוך לדופן, התפוצץ הטנק – ויהושע כץ במעשה גבורה שאין רבים כדוגמתו, נהרג.
ומאז. כחוב מוסרי לשוקה כץ שלי, ולחבריו שנפלו בכל מלחמות ישראל. ניסיתי וכשלתי בעת שרותי בקבע, לשכנע את הפיקוד הבכיר, כיצד להפיק את לקחי המלחמות כהלכה. חובה זו התגברה שבעתיים לעת היותי אזרח, נוכח הישנות הכשלים - והצורך לשלם בגין אלה מחיר מיותר של דמים ודם.
הרי על דעת הקהל והמקום אין ביטוי המבטא חובתנו לנופלים "שבמותם ציוו לנו את החיים", זולת לימוד והפקת לקחי נפילתם, כדי לשמר אותנו החיים.
פצי
