אהלן יוסי,כיוון שעופר גלאור פרסם את הספור להלן הרחבת הנושא. ביום הכפורים התאספנו אינספור קצינים בקצח"ר.ערב אחד, אספו אותנו, הודיעו לנו שארה"ב סיפקה מטולים חדשיםטילי לאו, וביקשו 10 מתנדבים שילמדו לתפעל את המטולים וידריכואת חטיבות החי"ר, 5 לצפון ו 5 לדרום.התנדבנו, שוקה כץ, אבי מזורי, וולטרה (חבר של מזורי), שוני גרשוני(סטודנט לרפואה באיטליה) ואני אילן וייזר.ירינו מספר טילים בחורשה, סמוך לקיבוץ נחשון ועוד באותו לילה הוטסנו משדה דוב לרפידים ומשם אספו אותנו למיטלה וצורפנו לחטיבת הצנחנים,חטיבת המילואים 55 .שוקה כץ ואני הדרכנו את הגדוד של דן זיו, אשר כל היום הסתובב יחף.ביום הראשון הותקפנו ע"י מטוסי מיג 19 ואני זוכר ששוקה כץ ואני עלינו על אחד הזחלמים וירינו מהמאגים על המטוסים, שוקה צחק ואמר כל הזמן:" אם לא היו נהרגים חיילים, מלחמה זה הדבר המצחיק ביותר שראיתי"...משפט זה חזר על עצמו פעמים רבות ונבע מן הבלאגן ששרר.את הלילות בלינו במטה החטיבה ועקבנו אחר התכנונים לצליחה.י.ב. הסמח"ט הודיע לנו שהחטיבה עוברת לטסה לקראת ליל הצליחהוביקש מאתנו להצטרף לחטיבה, חסרים להם קצינים.כץ ואני הצבנו תנאי, אנחנו בסירות הצולחות ראשונות.י.ב. הסביר שהסירות מלאות, אין מקום, אך אין בעיה שנצטרף לסיירת.אמרנו שנחליט בטסה.מגיעים לטסה, פוגשים את פאצי והחברים.לפנות ערב מגיע פאצי ומודיע שמישהו צריך לעלות על ספון של טנק מ"פולנווט את פלוגת הטנקים.שוקה כץ הציע לי שנעלה שנינו, בין כך אנחנו לא מצווותים על הנגמשים של פאצי, אך מ"פ הטנקים הודיע שיש מקום לאחד בלבד על הספון,כץ לקח את המשימה ממנה לא שב...בנוסף לנגמשים של פאצי היה שם מאיר דגן עם 3 ג'יפים, אגב בג'יפ שלמאיר נהג יגאל חנילביץ' אף הוא בוגר היחידה.לקחתי את אחד הג'יפים וירדתי לבקר את פלוגה ד' של אלי שגיא ממנההשתחררתי בינואר אותה שנה.מצאתי את הפלוגה מסודרת בטור זחלמים מוכנה ליציאה, נסעתי לאורך הטוראומר שלום לכל החברים (גם ניר גולן חברי היה שם) ובסוף נעמדתי מאחוריהזחלמ של אלי.ליד הדלת מאחור עמד עופר גלאור, שאלתי אותו, מדוע אתה עם הצעירים, בוא תצטרף לוותיקים.התגובה של עופר היתה, בתנאי שאני נוהג.קמתי ממושב הנהג ועברתי למושב ליד, הזחלמ כבר הניע ועופר עכב אותוכשזרק את הציוד שלו ותפס את מושב הנהג.באותו לילה נשלחנו למוצבים לקקן ומצמד, אינני זוכר מדוע, אך לפנות בוקר,בדרכנו חזרה לטסה ראינו את הצנחנים של 890 מסתובבים על הציר לאחרקרב החווה הסינית.הגענו חזרה לטסה, שמענו את אשר קרה לזחלמ של אלי שגיא...עופר יקר, אני זוכר את צבע פניך, זוכר בעיקר את השקט, מלה לא יצאהמפיך כל אותו יום.וכן, אני זוכר גם את הנחת התפילין...אוהב אותך, אילן וייזר
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
