כשהשתחרר החל זק לעסוק בעבודות עפר בקבלנות וגר בבית אימו. במה שאמר לו א' בערב שבו הורידו את בסיילי נזכר יותר משנה אחרי השחרור.
זק נתן צ'ק לטרקטוריסט שהיה אמור לבצע עבודה עבורו. מאחר והטרקטור לא הגיע לאזור והטרקטוריסט לא הראה כל סימן שהוא מתכונן לבצע את העבודה, זק ביטל את הצ'ק. עברו ימים והעניין נשכח ממנו לחלוטין.
ערב אחד כשהיה במטבח בית אימו דפקו בדלת שני אנשים לא מוכרים. אחד ממש גדול ומפחיד והשני יותר קטן ולא פחות מפחיד.
"יש לנו כאן צ'ק שלך, עשר אלף לירות, בבנק לא מכבדים אותו אז באנו אליך."
המפחיד היותר גדול היה כבר ממש קרוב לזק שראה מול האף שלו את השרשרת עם החמסה על חזה הגורילה שלו.
"לא ממש יודע על מה אתם מדברים" ניסה זק והעיניים התרוצצו יותר מתמיד.
"לא יפה לדבר ככה, הרי זו החתימה שלך לא!?" במקום החמסה דחף לו הגדול את הצק לפרצוף.
עכשיו לזק כבר הייתה תוכנית,
"רק רגע אני הולך להביא לכם את הכסף" הגדולים נראו מרוצים והתיישבו בסלון.
זק מיהר לחדר השינה והוציא את ארגז העץ הצבאי מתחת למיטה , הוא פתח את ווי הסגירה והרים את המכסה, מתחת לקלאצ' הסיני עם הכת המתקפלת ולערימת רימוני הרסס הצהליים שכב האקדח של בסיילי חדש מושחם עם מחסנית בפנים מוכן לתפעול.
זק נכנס לסלון ודרך את האקדח. שני הגדולים התכווצו מיד, הגדול ניסה לתפוס מחסה מאחורי הכורסא והגדול יותר התקפל מאחורי הספה, שניהם בהו בעיניים קרועות בקנה האקדח של בסיילי.
זק החזיק את האקדח ביד ימין ומידי פעם יישר את היד לעבר אחד משני הגורילות שהיה פוצח בתחינות לזק שלא יירה ויחוס על חייו.
ביד הפנויה חייג זק למשטרה והם הגיעו מהר יחסית, האורחים הגדולים קטנים של זק פלטו אנחות רווחה כשנאזקו על ידי השוטרים, כי עד לאותו רגע היו בטוחים שזק עומד ללחוץ על ההדק.
זק התלווה אל השוטרים והעצורים כדי לסייע בחקירה, אחרי כמה שעות כשכבר היה ברור שהאורחים הליליים של זק הולכים למעצר פנה החוקר לזק ושאל על האקדח, יותר נכון על הרישיון שלו, וזק ענה שאין לו רישיון והוא מחזיק אקדח כי הוא שייך ליחידה סודית ביותר וזה נשקו האישי.
"מי יכול לאשר לי את זה?" שאל החוקר. "א ' מפקד היחידה" ענה זק בלי למצמץ, זק לא ראה את א' מאז שהשתחרר ולא ידע עליו דבר, הוא רק זכר שכשהיה בצבא ביקר במפקדה וראה שהכתובת האזרחית של א' היא בבאר שבע. "תתקשר אליו, הוא גר בבאר שבע", אמר זק,"הוא יאשר לך". החוקר התקשר למרכזיה וקבל את מספר הטלפון של א' בבאר שבע. השעה הייתה אחת בלילה
כשהתקשר לא' . א' ענה אחרי כמה צלצולים ואישר לחוקר את כל מה שזק סיפר אכן יחידה סודית והאקדח שייך ליחידה. א' שאל את החוקר אם זק לידו ובקש לדבר איתו.
" זק זה האקדח של בסיילי ? הגיע הזמן שתביא לי אותו כפי שהבטחת."
האקדח הגיע לא' במהירות שיא , שני ה"גובים" נכנסו לכלא על סחיטה באיומים וזק ארז את בור התחמושת שהיה לו מתחת למיטה והשאיר אותו ליד הכניסה לתחנת המשטרה.
שנים אחר כך הלך זק בסמטא צרה וראה מולו שני טיפוסים , אחד גדול והשני גדול מאוד, כשהתקרב הכיר את שני הגובים של הצ'ק, במרחק שהיה מהם כבר לא היה שום טעם להסתובב ולהסתלק והוא המשיך ללכת לקראתם. השניים הכירו את זק וחייכו אליו במאור פנים,
" אבא'לה זוכר אותנו? מה שלומך ? חזרנו לעניינים אחרי שהיינו קצת בפנים, אנחנו שוב עובדים חזק ככה שאם אתה צריך משהו, איזה ג'וב קטן, אל תשכח אותנו טוב אבא'לה?"
נ.ב.
למרות מה שכתבתי בפתיח, רוני זקצר , הרס"פ של הפלוגה שלי ומי שסיפר לי את הסיפור, ביקש שאדגיש שזק- זה הוא, אז אני עושה את זה. למה לי להסתבך איתו?
