לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן ל

סיפור ותקווה בצידו.

 

כחודש לפני ההינתקות מ"גוש קטיף", ניהלתי בחווה  שיחה מלב אל לב עם אריק. במהלכה הצעתי לדחות את פינוי הגוש בחצי שנה, במטרה להכין "את העם למלחמה" שבפתח. כך שעצם ההערכות הגלויה תרתיע החמאס מפעילות טרור שלאחרי הפינוי. לחילופין תמצא בידינו מערכת מיומנת, שתקרין עוצמה ונחישות לשמירת השקט בגבול. ברי כי כבר מעצם ההכנות נרכוש שלשה יעדי ביניים חשובים: הרתעה, הסתייעות במערכת הבינ"ל (הכנת אליבי), ומעל ומעבר- הרכשת מיומנות לחיסולו של איום ודאי בעתיד.

לדידי כך אמרתי,"תן הוראה לרל"ש להזמין למחר את "היכל התרבות" בת"א. בד בבד דאג לזמן את כל ראשי היחידות הקשורים "לעם במלחמה", ואתם את התקשורת הבינ"ל והמקומית.

שם בשעה היעודה, תציג התוכנית ואת מטרותיה - "כמונעת פעילות טרור שתבוא לאחר ההינתקות. בסיום הצגת התוכנית תן דגש  לשלשה אלמנטים חשובים: משך ההכנות יוגבל לחמישה חודשים למעט מערכת ההסברה שתפעל מיידית. את מעשה ההכנות יבצע צה"ל, בגלוי ובסמוך לגבולות רצועת עזה. אחריות ופקוח על ההכנות, תוטל על "המועצה לביטחון לאומי".

"פצי אתה צודק" אמר אריק, התוכנית ראויה ועוד איך. אלא מאי, אין במערכת ולו אחד, שיסייע לי להוציא התוכנית אל הפועל.

את קביעתו של אריק קבלתי בכאב, אך בהבנה. לאחר שנוכח טרור שהשתולל ברחובות, מול אפס יוזמת המטכ"ל ומשרד הביטחון, הפך אריק בנוסף להיותו ראש הממשלה, גם  לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לאלוף הפיקוד ולעיתים פעל כמפקד האוגדה - לאחר שיזם, תדרך ופיקד אישית על מבצע "חומת מגן". האומנם, אלמן ישראל?.  

                                                                *      *      *

איך מבקר המדינה, נפל בפח לקחי מלחמה.

 

גם אם נייחס לגיטימיות, לתפיסה מדינית/ ואו לפשרה בין השתיים. כל עוד שרויה ישראל במלחמה מתמשכת, עלינו להפנים כי מימוש מהלך מדיני מול אויב מוצהר,  בתחילתו כל שכן בסופו, הותנה אז ומותנה גם היום לטוב/ ואו לרע באיכות תפקודו של צה"ל.

אלא שמעשה שטן, דווקא משום היותו הגורם הדומיננטי במשוואה, ועל אף כשלים רבים מדי שהתגלו במהלכי המלחמות - זכה וזוכה צבאנו הכול היקר תרתי משמע, לחסינות. הגם שרוב הכשלים במלחמות ודווקא החשובים יותר, חזרו על עצמם וביתר חומרה ממלחמה שהסתיימה לזו שבאה אחריה. מאחר וסיבת הישנות הכשלים נסתרה מעיני הממסד האזרחי, מצה"ל, מהתקשורת - וממלא מהציבור. אימצה ישראל חלופה קלה נעימה ומשכנעת, בדמותה של וועדת חקירה ממלכתית. שזולת המלצותיה להדחת פלוני מתפקידו, אין ולא הייתה התייחסות של ממש להמלצותיה.

מכל מקום מאז מלחמת "לבנון השנייה", קולה של וועדת חקירה ממלכתית לא נשמע בחוצות ירושלים. מה שמסביר את פשר התערבותו של מבקר המדינה, לכדי כך שהפך בלי דעת וידע למבקר מלחמות.

 

האם ישבו יחדיו, "כלי קודש" (שהם  נציגי משרד מבקר המדינה), בחברת עמי ארצות ?.

 

מאז ומעולם לא חשדתי שמא מוסד המבקר יפיק דבר מה חיובי בפעילותו, במיוחד כאשר מדובר בביקורת על צה"ל. לכך סיבות רבות ומגוונות, אך מקוצר המקום נזכיר רק שתיים מהן.

סיבה ראשונה מתאפשרת, מהערכה הרווחת בצה"ל, להעדר ידע המקצועי במשרד המבקר.

סיבה שנייה - בעת ביקורת של משרד המבקר בחייל ואו בזרוע, מצוי מפקד האחראי ליישום הממצאים.

לעומת זאת, למרות פקודות מטכ"ל, תורת הקרב ועקרונות המלחמה, לא נמצא בצה"ל מעת הקמתו ועד היום, גורם מוסמך שאמור לטפל ב"אזורי החבור" שבין החיילות והזרועות.

מאחר וכאמור איש במטכ"ל לדורותיו לא נתן דעתו לנקודות הממשק הבין זרועי/חיילי, הפכו אלא בעל כורחם ל"שטחי הפקר". מה שמשתקף במלחמות, בכשלי: מערכות הפיקוד והשליטה, בקרב המשולב הבין זרועי (יבשה אוויר), בקרב המשולב הבין חיילי, בשילוב ובאספקת מודיעין טקטי בכמות באיכות ובזמן, בשילוב מערכות הלוגיסטיקה, בקטיעת רצף הלחימה, ובירי כוחותינו זה על זה. הישנותם של אלה מקזזת לכדי מחצית את פוטנציאל הלחימה, מבוא לאי השגת יעדים, ואו השגתם במחיר מיותר של דמים ודם. על כן  כל עוד לקחים אלה לא הופקו כהלכה, אין וגם לא היה תוקף מעשי לנתונים שמוסר צה"ל לקבינט - על אחת כמה וכמה, לאותם נתונים שאותם דלה מבקר המדינה מתוך דיוני הקבינט.

כך שממצאי מבקר המדינה לסוגיית המנהרות, ממש לא רלוונטיים. זולת אם בהפוך על הפוך נראה את דו"ח המבקר כתמרור, המעיד על חסרונה של בקרה וביקורת אפקטיבית בתחומי הביטחון הלאומי. 

פצי

הכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט