יוסי שלום "יד לבנים" בעמק הירדן הפגישו אומנים עם מש' שכולות. אני נפגשתי עם מש' צור ובעקבות המפגש ועל סמך הכרות מוקדמת יצרתי פסל של דוד המלך בצעירותו. חיפשתי דמות שתהיה שלוב נדיר של עוצמה ונפש רגישה, כמו שהיה ארנון ז"ל , הדמות שעלת בראשי היא של דוד המלך בצעירותו טרם הגיעו לבשלות, כמו שקרה לצערי לארנון. אם יבוא לך פרסם את זה באתר בברכה יהודה אולמן
יוסי אנא תוסיף מתחת לשיר לזכרו של ארנון צור:
מחזור פברואר 69 ובהמשך מקימי פלוגה ד זוכרים באהבה רבה ומוקירים את ארנון צור כמפקד למופת כחייל מעולה ובעיקר כ "בן אדם".
הערצנו אותו כחייל למופת ויותר מכך אהבנו אותו כמפקד.
ראינו כזכות גדולה את היותו מפקדנו ועד היום אנו דואבים את לכתו.
אין ספק שאלמלא היה ארנון מפקד הסיור לטמפו ב 1970 בפלוגה ד התוצאות היו שונות לרעתנו
לצערנו אלוהים אוסף אליו קודם את הטובים ביותר
כותב בשם פברואר 69 חנוך טמפלהוף
שלום יוסי,בעקבות הכנס המרגש של הסיירת כתבתי ביום הזכרון לארנון אחי מספר מלים .
אני שולחת לך את מה שכתבתי וקראתי ליד הקבר .
כל טוב לך ולכל העושים במלאכה.
עפרה שן-צור שער הגולן
יום הזיכרון ה – 49 לארנון
22.11.18
בעקבות כנס סיירת שקד שהתקיים לא מכבר באשדוד
כתבה: עפרה
אחד אחד נאספו ובאו,
הנערים שבגרו עם מטען השנים,
התחבקו בשמחה לחצו ידיים,
שאלו מה נשמע ומה העניינים.
חבורות חבורות העלו זיכרונות,
על רעות וקרבות מאותם הימים,
סיפרו על משפחה, עבודה ובית,
רשמו כתובות, הראו צילומים.
אך אתה לא עמדת שם
לא לחצת ידיים לא חיבקת אותם.
היית איתם – אך קולך לא נשמע,
ניצב על הנגמש בצילום אחרון – בדממה.
שותק כל הערב על הבמה,
ואנחנו הקשבנו לסיפורים, ונגבנו דמעה.
כשכבו האורות, דמותך נעלמה,
רק בלב היא אתנו תמיד בדממה.
סדין לבן מכסה את רגלי נבואתו המצמררת של ארנון צור ז"ל מאת יוסי עמיר
לטוב שבאדם , לטוב בלוחמים
מונולוג קצר לחבר , אח מהעמק .
יוסי שלום,
מצ"ב הקטעי קריאה שבני מחזור פברואר כתבו 69 ,מי שהיו חניכיו של ארנון בטירונות או כפי שינה אותנו " הגוזלים" באירוע המרגש אשר התקיים בשבת במשק.
האירוע צולם לכל שלביו: בית הקברות, קיר זיכרון לארנון ובמפגש בחדר האוכל במשק ואני מאמין שהמשפחה תעביר אותו אליך אולי דרך שיפמן או שלומי שנכחו בו.
ארנון ז"ל היקר , גדלנו יחדיו בעמק היפה בארץ , ינקנו את יפה השדות המוריקים , המים הזורמים בדן , שכשכנו בירדן , אהבנו כול פיסת אדמה מוריקה בעמק.
ארנון ז"ל היקר ! קשה לי להגיע ! לומר לך הגעתי כמה פעמים לשער הגולן , בשער כאבה לי הבטן , לא יכולתי לפסוע פנימה , התפתלתי מכאבים רציתי לספר לאימא , למשפחה כמה ? כמה ? היית קצין וג'נטלמן , אדם , פרח במדבר, היה לי קשה שבעתיים ! השקופית של ציר המוות , ציר " טמפו " נעצרה בקו העיניים הסבה לי צער ומכאוב , הכאב הכריע אותי מלהיכנס לספר למשפחה איזה יופי של אדם , איזה יופי של לוחם , רציתי לספר שכולם ידעו על החיוך המתארך שהדביק את כולנו , עטף וחיבק אותנו , תמיד התפללנו שניפגש בישורת האחרונה ספוגים בחיוך , בריח האדם המיוחד שבך.
מבטיח שבשנה הבאה אגיע כי יש בידי כמה שירים שכתבתי לארנון ז"ל זאת ההזדמנות לתת , לחבר מהעמק ולאח בסיירת שקד.
כתבתי שיר : פרח בר נדיר
מרמת הגולן הנשקפת לשער הגולן
גדל וצמח צמח בר נדיר , ילד השדה
זוכר בין שדות הכותנה פרחת כסייפן התבואה
אהבת האדם , מראות העמק בציור רך הבעת
כתב
חברך לוחם בסיירת שקד
אמיר שמעון
6.11.2019
6.11.זה גם תאריך של בתי נעמית ששרתה כ מ"פ ביחידה קרבית בצה"ל לכן אנצור ולא אשכח את התאריך , מברך את בתי ומעלה על נס את המורשת שהשארת . כול שנה בתאריך זה מקבץ את כיתות י"ב ומספר על מורשת סיירת שקד ובפרט על מלחמת ההתשה , ציר טמפו , ומיטב הלוחמים , סיפור הכואב על נפילתך בציר המוות , על דמותך , כילד השדה , כצייר מחונן , כקצין וג'נטלמן , בהערכה רבה ! מבטיח בשנה הבאה ביום האזכרה אאסוף עוצמות וכוח אגיע !!
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
-1.jpg)
