|
א' מתכנן וא' צוחק.
קוראים לו פוקס וזה משועל. תמיד חשבתי שזה בגלל החיוך שהופך את הפרצוף שלו למשולש ובגלל העיניים שנהיות צרות ומבריקות וזנב השועלים המפואר שמגיע לו עד העורף. אבל הכינוי הזה בעצם בא בגלל שהוא כל הזמן אומר לכולם שהוא שועל ותיק.
יום אחד, כשהייתי בטיסה, בניו יורק, עברתי ליד חדר בלובי ושמעתי אותו אומר לאיזה צעיר ששיחק איתו פוקר: "שמע צעיר, אתה שחקן לא רע , אבל אני שועל ותיק, אצלי אתה עוד יכול להריח בתחת" ואז פרס על השולחן את שלישית האסים שלו ולקח את כל הקופה.
את פוקס הכרתי איך שהתחלתי לטוס, כבר אז הוא היה שועל ותיק וכולם הריחו לו בתחת.
זה היה בערב פורים, למדתי לבחינה, כולם חגגו ורק אני ניסיתי להתרכז בכתב היד של רלי, שסיכמה עבורי את כל ההרצאות. בשום אופן לא הצלחתי לשכנע את עצמי שהשקעה בעתיד חשובה יותר מחיי הרגע הנקלים ובני החלוף. כשכמעט הגעתי למסקנה שהעתיד אכן יותר חשוב מחגיגות הפורים, צלצל הטלפון. ברוך מאל על אמר שהייתה תקלה במטוס 707 בדרך לטהרן והוא חזר ונחת בלוד, הצוות מוחלף והוא צריך אותי לטיסה. פתאום הבחינה נהייתה הדבר שיקבע וגם יכריע את עתידי, היה ברור שהעתיד קובע. לברוך זה לא הזיז בכלל, "המונית בדרך אליך" הוא אמר וטרק.
בשדה הספקנו לפגוש את הצוות היורד. מהמושב האחורי של המונית חייך אלי הפרצוף המשולש של פוקס.
"אל תהיה כל כך מוטרד, תן לי את הטלפון שלה ואני כבר אלך איתה למסיבה במקומך, אעשה הכול כדי שהיא מאוד תהנה", העיניים הצרות הבריקו, "אני עושה הכול בשביל חברים".
עמדתי מול התמונה של עמי בחדר ההנצחה של הסיירת. בפעם האחרונה שראיתי את עמי הוא נראה לי מבוגר וסמכותי, הוא היה ה"מם פא".
עכשיו, עשרים וחמש שנים אחרי, הוא נראה לי ילד ג'ינג'י חמוד, סגן בן עשרים.
אז, ביום ההוא, הוא עלה בקלילות על הזחל"ם וסימן תנועה חיצית קדימה, הנהגים זרקו קלא'ץ, הזחלמים שעטו קדימה וכולנו התמלאנו אדרנלין.
"היי צעיר, אתה יודע מי זה? " פוקס צץ לצידי בחדר ההנצחה, דבר ראשון שראיתי היה הזנב,
"אתה!? מה אתה עושה כאן? גם אתה היית ביחידה?"
"מותק, אני מהשועלים הותיקים, הייתי ביחידה עוד כשעשית בחיתול, אתה יודע מי זה בתמונה?"
" בטח, זה עמי הוא היה המם פא שלי באימון לוחם"
פטר מצטרף אלינו. הוא ופוקס מתחבקים, כנראה היו יחד במלחמת ההתשה, כי פטר לא מתחבק עם מי שלא נלחם איתו, פטר היה הסמל שלי. "פטר הוליווד" קראנו לו, כי פטר התנהג כל הזמן כאילו מצלמים אותו למערבון. היה נותן תמיד פרופיל עם הצד היפה שלו, ותמיד התנהל בהליכה איטית ומדודה כמו קלינט איסטווד מול הרעים.
מה פטר עושה פה? לא זכרתי איך הוא קשור לעמי. הוא בכלל היה מסרט אחר, אבל ממש מסרט. זכרתי אותו מהסיורים אחר כך, בפלוגת הלוחמים. הוא היה מגיע עם הבגדים המתוקתקים אפוף אפטר שייב מחו"ל והיה מכריז בחגיגיות על כל שלב כמו מנחה טלוויזיה : "מסדר כוננות" "יציאה למארב כוכב" " סיור אלים" "חדירה שקטה".
בעיני פטר היה באמת כוכב קולנוע. אני זכיתי לשחק בתפקיד משנה בסצנה הוליבודית שצולמה בפרדס ליד ג'בליה. פטר כמובן היה גיבור הסרט.
שמרתי על גג מבנה שתפסנו בתוך הפרדס. כל הצוות היה בסיור, מלמטה שמעתי את פטר שר באיטלקית, הוא היה מומחה לאופרות. מכיוון השביל שמעתי רעש מנוע של רכב מתקרב, פטר יצא מהמבנה לבוש בטרנינג מבריק של נבחרת ישראל.
"זה משלנו, סאני, תשתחרר" הודיע לי.
הגיע אמבולנס. פטר פתח באבירות את הדלת האחורית וסייע לחובשת הגדודית לרדת. האמבולנס הסתובב ונסע ופטר הוביל את מרלין מונרו לתוך המבנה. המשכתי לפטרל ביתר דריכות, הייתי עסוק בלהפוך את הצחקוקים והאוושות מלמטה לסרט במסך מלא, סינמסקופי.
הם יצאו מהמבנה ונכנסו למקלחת הפחים המאולתרת. עכשיו הייתי צריך לחבר תמונה לקולות של הדוש, השירה באיטלקית והצחוקים של מרלין המתקלחת. כשחזרו חזרה שמעתי את פטר קורא לי מתוך הבית:
"סאני, אתה יודע איך שמים קונדום?"
" כן המפקד, כמו כפפה" עניתי מהר ואחר כך כל החיך עלה לי למעלה ובקושי בלעתי את הרוק.
"ראית מה זה?! איזה חיילות! החברה האלה, מתי שלא תשאלי אותם יתנו לך תשובה נכונה" הסביר פטר הוליווד למיז מונרו.
פטר הביט בתמונה של עמי. "הייתי סמל מחלקה אצלו בפלוגה"
ואללה?!, איך הוא נמחק לי! ככה, עף מהזיכרון שלי.
פטר לא הוריד את העיניים מהתמונה של עמי "היינו חברים ממש טובים, גרנו באותו אוהל, אני זוכר שבערב לפני, הרגשתי חרא והתכוננתי להיכנס מוקדם לשק שינה, עמי ישב על המפות אבל קלט שכולי "פורח", הגב שלי היה מלא פצעונים קטנים בצבע סגול. ' מיסטר הוליווד, מחר אתה מצטלם ברמב"ם' - חברים חברים, אבל זאת הייתה פקודה. ניסיתי בהתחננות: בחיאת עמי, בבקשה אל תעשה לי את זה, זה שיא האימון, הפלוגה הולכת לתת שואו כזה שהרי הנגב עוד לא ראו, בבקשה.
לא עזר כלום , עמי היה שם במקומי, עם הרתק ליד המרגמה, ואני עכשיו כאן במקומו והוא שם, בתמונה, במקומי"
נזכרתי בזחל"ם שדהר כמו מטורף בוואדי והתחיל לטפס על הרכס, הגבעה הייתה מכוסה בעננים קטנים של חול ועשן שהתרוממו מהירי הצפוף של הרתק. דרכתי את המא"ג והייתי מוכן ל"נגן" עליו ברגע שיופיעו המטרות, הייתה לי תחמושת לסימפוניה שלימה ולא התכוננתי להחזיר אפילו כדור אחד. שבועות לפני התרגיל "הרמנו" תחמושת מכל מקום אפשרי והיה ברור שעל מה שהולך להיות כאן ידובר בדברי ימי היחידה.
ברגע שהמטרות הופיעו היו בקשר צעקות "חדל אש", תלשתי בכוח את האצבע מההדק ולא יריתי אף כדור.
כשהגענו לגבעה של הרתק ראינו את החובש מנסה להרגיע את יודוביץ' שהתפתל וצעק על האלונקה, על האלונקה השנייה שכב גולדי לבן לגמרי, נראה קפוא , דני החזיק את האינפוזיה מעליו ולא הפסיק להתחנן "תחזיק מעמד, אל תוותר", האלונקה השלישית הייתה מכוסה בשמיכה. כתם אדום שחור כיסה את כל החלק העליון של השמיכה ומהחלק התחתון בצבצו נעליים אדומות. כל מי שהיה שם הסתובב בהילוך איטי והחזיק איכשהו את הראש.
בשבילנו האימון הסתיים בטכס הקבורה של עמי. נסענו עם הארון עד לקיבוץ שלו ושם ירינו מטחי כבוד כשקברו אותו.
"אם עמי לא היה נהרג הייתי היום רמטכ"ל" פוקס אמר את זה ברצינות, בלי פרצוף משולש ובלי זנב. פטר ואני חיכינו לסיפור.
"הייתי מפקד מתקן האימונים בערד. ביום ההוא טיפסתי עם הג'יפ על הר הלטאות כיוונתי את הקשר לתדר של התרגיל, את המכשיר השני לתדר של הפלוגה המבצעית בעזה, ואת הרדיו ל"קול השלום". הייתי קצין צעיר, אבל שועל זקן עם עבר מפואר, באותו יום בהר לטאות הרמטכלות נראתה לי בהישג יד. יכולתי לראות את הכותרות בעיתונים, איתן אברמוביץ', המכונה פוקס, עשה זאת! מלוחם סיירת נערץ ועד לרמטכל במסלול מטאורי!
מכשירי הקשר והרדיו כולם נגנו ודברו בשבילי – רב אלוף פוקס.
בראיון לטלוויזיה שואל הכתב הדרדס איך זה שעקפת ותיקים ומנוסים ממך ומונית בגיל כל כך צעיר לרמטכ"ל? ואז אני מספר לו על הכלב מהעיר שהלך יום אחד לטייל ביער ובפאתי היער פגש שועל זקן. הכלב רץ לקראת השועל כשכש בזנבו בידידות וניסה להריח מתחת לזנבו המפואר של השועל. השועל נפנה ממנו, הסתובב ואמר: תשמע חביבי , אתה אמנם כלב ידידותי אבל תן לי ללמד אותך שיעור בכללי ההתנהגות של היער. שלא כמו הכלבים בעיר, שבכל מפגש מריחים זה לזה בתחת, כאן ביער כשהחיות נפגשות הן מריחות אחת לשניה באף. הכלב הפנים ויצא לשוטט ביער, בכל מפגש עם חיות היער הריח להן באף, כשעמד לצאת חזרה העירה פגש שוב את השועל הזקן ומיהר לקראתו כדי לרחרח באפו. השועל הזקן שוב הפנה את הראש ממנו ואז הסתובב ואמר: אכן חביבי קלטת שביער החיות מריחות באף, אבל אני שועל זקן ואצלי אתה עדיין יכול להריח בתחת.
קריאה דחופה בקשר הפכה אותי בבת אחת מהרמטכל לסרן אברמוביץ מפקד מתקן האימונים בערד.
"דרדרים, דרדרים", הקול הנרגש בקשר ביקש דרדרים בדחיפות. זה היה שם הקוד להליקופטרים והליקופטרים מזמינים רק כשקורא אסון, פצועים או הרוגים, נסעתי כמו מטורף לכיוון הרכס שאליו כוונו ההליקופטרים. עמי שכב שם מת כשהגעתי, אף אחד לא הבין מה קרה בדיוק, אחר כך כשהגיעו החוקרים התברר שפצצת מרגמה פגומה התפוצצה מטר מעל הקנה, מטר מעמי.
הפצצה הייתה מסדרה שהוצאה משימוש וחל איסור חמור להשתמש בה. שבוע לפני התרגיל קבלתי הוראה לסלק את כל הפצצות מהסדרה הזו. בדברים כאלה אני לא לוקח צ'אנסים, סומך רק על עצמי. הלכתי בעצמי לבור התחמושת ווידאתי שאין שם פצצות כאלה.
שבועיים אחרי האסון אמרתי את כל זה במשפט אצל מורגן המג"ד והוא העיף אותי מהצבא.
"אני חיכיתי להם בערב" פטר היה עכשיו בלי שום זוהר, לא הוליבוד ולא סרטים.
"עמי אמר שאחרי התרגיל יבוא לרמב"ם עם יונית החברה שלו" הצד היפה של פטר התעוות.
"יונית התקשרה ומררה בבכי".
גם פוקס חזר פתאום להיות איתן אברמוביץ.
"לפני ארבע שנים טסתי לפרנקפורט, יש לי מפעל שם" לא נשאר זכר לפרצוף השועלי ולזנב.
" ישבתי במטוס ליד הלפרין, מנהל חדש אצלי שהיה אחראי על אירופה, דברנו בנוסטלגיה על הצבא. הוא סיפר לי שהיה בסיירת , סיפרתי שהייתי מפקד מתקן האימונים בערד ואז הוא סיפר לי שהיה סמל בפלוגה של עמי ולקראת התרגיל המסכם של אימון הלוחם החליט "לתגבר" את עוצמת האש של הרתק. שבוע לפני התרגיל "סחב" מהבור תחמושת ארגז פצצות מרגמה שמצא שם, בדיוק יומיים לפני הביקורת שאני עשיתי שם. הלפרין החביא את הפצצות מתחת למיטה שלו עד ליום התרגיל.
הלפרין הביט בי בבעתה, כנראה שיצא לו לראות את אחד הפרצופים המפחידים ביותר שלי. מאותו רגע לא יכולתי לשבת והסתובבתי במטוס עד הנחיתה. כשנחתנו בפרנקפורט מיד צלצלתי למורגן:
"עכשיו אתה עושה לי משפט חוזר! עכשיו!! ונראה מי שלא יהיה רמטכ"ל" ואז מה הוא אומר לי?
"פוקסי, אתה אולי שועל זקן וכולם מריחים לך, אבל אפילו אתה מצחיק את האלוהים כשהוא שומע על התוכניות שלך".
|
