וותיקי סיירת שקד בלוויה של מנחם קוגמן ז"ל בבית העלמין בגדרה 24.8.2014 צילם מיכאל שיפטן מוותיקי סיירת ש'קד
לכניסה הקלק
בסתיו חייו מנחם כוגמן ז"ל צבר ארם נותן אל לבו
שלמה ולדמן, סופר וחוקר מחונן, היה שקוע בלימוד תיק חקירה כשהטלפון צילצל. הוא הסיט את הקלסר, השעין מרפק על השולחן והגיש את הנייד לאזן. כששמע את הקול באפרכסת - החל לחייך. רוב העולם מחייך לקולו של אשר זעירא, איש גדל גוף ולב, מן הלוחמים המוערכים ביותר של סיירת שקד בסוף שנות ה 60 ותחילת 70, למעשה בעצמו חומר של מיתוסים. אמנם הפעם הוא לא היה איש בשורה טובה. במלים קצרות הסביר לשלמה כי מנחם קוגמן ניקלע לבעיות זוגיות, בעטיין עזב את ביתו, והוא חסר בית ופרנסה. "צריך לעשות משהו" - סכם אשר, "וממקומי במושב חצבה בערבה, אני מתקשה לעשות". שלמה בעצמו הינו טפוס שמניח למצוקות הזולת לחדור אליו. אחר שהניח את הטלפון הרהר קצרות אבל הצעד הראשון היה ברור לחלוטין. הוא חזר והרים את הנייד והקליד את מספרו של יוסי הלפמן, מורה ספורט מוערך והבעלים של היי הג'יפ, חברת טיולי ג'יפים. יוסי הינו גם שם נירדף לאתר "שקדניק", אותו הוא הקים ומתחזק. יוסי אם כן, הוא אמצעי לפרסם ענין במהירות וביעילות. אבל הוא יותר מכך; יוסי חונן בזכרון מעולה וקשרים חברתיים שכל יחצן היה שואף לשכמותם.
יוסי ושלמה יצרו קשר עם קוגמן וניפגשו עימו בקניון איילון. הם הזדעזעו ממצבו הפיזי והנפשי. היה ברור שהוא במצוקה קשה. הם הזמינו אותו לסעודה והעניקו לו סכום כסף הגון מכיסם. החליטו לשתף אנשים נוספים במידע. כמה נתבקשו פשוט להתקשר עימו ולערוך שיחות על מנת לפוגג את תחושת הבדידות המציקה ולטעת תקוה להמשך טוב. בהמשך לקחו שלמה ויוסי את מנחם לכפר אדומים, שם ניפגשו עם אריה כהן ועם חנן סורק; במיסגרת זו הוחלט על פעולות סיוע ראשוניות. בהמשך עבר מנחם לגדרה וקבל עבודה במיפעל של בני משפחתו.
ביום חמישי האחרון בעת שהפעיל מלגזה, נפל מנחם במקום עבודתו, נחבל וניפטר. הותיר רעיה וילדים.
אנו מודעים בצער רב ,על מותו בתאונה בטרם עת, של חברנו היקר מנחם קוגמן ז"ל. ההלויה ביום ראשון 24.8.14 בשעה17.00 בבית הקברות של גדרה.כולם מוזמנם. לזכרו
המנגן במרגמה מנחם כוגמן לכניסה לכתבה הקלק
ת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
