תיאור המעשה: ביום ה-6 בנובמבר 1969, הותקף סיור ממונע של צה"ל, באיזור הצפוני של תעלת סואץ, על ידי מארב של חיילים מצריים. מיד כשפתח האויב באש, קפץ טור' עזרא סיגלי, שהיה מקלען ב-זחל"ם הראשון, תפס את מקלע ה-מא"ג והמטיר אש על מארב האויב. הוא ראה לפניו חייל מצרי המכוון מרנ"ט לעברו. שניהם ירו יחד, המצרי נפגע ונפל ואילו פצצת ה-מרנ"ט החטיאה את ה-זחל"ם ועברה במרחק מטר לצידו. טור' עזרא סיגלי המשיך לירות במקלע, עד שארעה בו תקלה טכנית. באותו רגע פגע כדור בקסדתו ודם החל לזרום על פניו. הוא תפס את כלי הנשק הראשון, שנמצא לידו, רובה של אחד החיילים והחל לירות לעבר החיילים המצריים, שנמצאו מאחורי ה-זחל"ם. אחד המצרים השליך לעברו רימון יד. הוא ניסה להדפו בעודו באוויר, אך לא הצליח בכך והרימון נפל לתוך ה-זחל"ם. מיד קפץ מעבר לדופן, אל מחוץ ל-זחל"ם ואגב כך נשמט הרובה מידו. בהגיעו לקרקע שמע את התפוצצות הרימון בתוך ה-זחל"ם. הוא מצא לידו מספר חיילים פצועים מה-זחל"ם שלו, שהמשיכו להפצע מרסיסי רימונים, שהושלכו לעברם. הוא החל לחבוש את הפצועים ואז נפגע שוב משני כדורים ברגלו. כששמע את קולות המצרים מתחזקים מעליהם, חיפש נשק ומצא תמ"ק עוזי ושתי מחסניות. הוא התרומם וירה לעבר האויב צרור ארוך, טען את המחסנית השניה וחיכה לבואם של המצרים, עד שהגיעה התגבורת. במעשיו אלה, מנע טור' עזרא סיגלי מהמצרים כל אפשרות להתקרב לפצועים, ששכבו ליד ה-זחל"ם ובכך הציל את חייהם. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי
יוסי שלום.
את הפוסט "נבואתו המצמררת של ארנון צור ז"ל " פרסמתי באתר הבלוגים JOKOPOST והוא הועלה שם בשבת - יומיים לפני יום הזיכרון לחללי ישראל אני מצרף כאן את הלינק.
יומיים לפני פרסומו, שוחחתי עם עזרא סיגלי אשר בעיקר בזכותו ניצל הסיור שעליו פיקד ארנון מחטיפה (לאמת משהו שזכרתי ופרסמתי שאמר). עזרא סיפר לי שיש לו סרטן אלים, והיום ביקרתי אצלו. היום יכולנו לשוחח רק בלחיצות ידיים הדדיות.
הערב נתבשרנו שעזרא הלך לעולמו. אני משער שרבים יספרו על עזרא.
יהי זכרו ברוך
לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
