יוסי שלום,
שוחחנו אתמול בכנס השנתי של סיירת שקד במצודת יואב.
עדכנתי אותך בחודש מרץ לגבי האופן שבו מחזור אוגוסט 70 לקח על עצמו לסייע לשמעון אמיר ממחזור אוגוסט 68 שהוכר כהלום קרב על ידי משרד הביטחון אחרי שנים רבות.
אני נחשפתי למקרה של שמעון לפני שנה + בעקבות חומרים שהתפרסמו על ידך באתר שאתה מנהל ביד רמה.
משם החל הכול.
 
הלומי קרב פוסט טראומטיים מתמודדים עם קשיים בלתי נסבלים בחייהם.
תחושת הנטישה והבדידות אוכלת אותם מבפנים ומצלקת את נפשם המיוסרת.
קבוצת התמיכה בהלומי הקרב מדרבנת אותם לנוע קדימה.
 
הטקס צולם על ידי הצלם רמי רם שהינו חבר טוב של יוחנן שרעבי.
ראה  להלן מספר לינקים של הטקס.
באימייל נוסף אני מעביר אליך לינקים נוספים.
 
פצי, שיפמן, דני אנקר ושלומי גרונר מודעים למהלך ומברכים עליו.
פצי מתכוון לזמן אותי לישיבת הנהלה קרובה של העמותה כדי לשלב את הטיפול בהלומי הקרב של שקד במסגרת פעילות העמותה.
 
לכנס אתמול דאגנו להביא גם את מיכה סלומון שהיה בין המסתערבים של הזיקיות.
הפגשתי אותו עם אביגדור אזולאי שהקפיד בשבוע שעבר לציין במדויק את שמות הלוחמים שהיו בזיקיות.
מיכה סלומון אחד מהם.
מיכה נפגע קשות בנפשו בשירותו בזיקיות.
גם הוא פוסט טראומטי ברמות קשות, שלא הצליח לשקם את עצמו וצלל לתהומות.
קבוצת חברים מאוגוסט 70 החלה לטפל בו במסירות.
 
מבקש ממך אם תוכל לשלב את הסרטונים של טקס חלוקת המלגות של קרן אמיר שהתקיים ב 27/3/17
בטקס השתתפו מאות מוזמנים שהגיעו מכל הארץ כולל מפקדים של שקד וכמובן רבים ממחזור אוגוסט 70.
שמעון אמיר היה זה שגייס אותנו בבקו"ם והיה הרס"פ שלנו בטירונות.
מכיוון שאני הייתי המוציא לפועל של המהלך הנ"ל הייתי בן הדוברים .
 
ראה להלן את הדברים שאמרתי ושחלקם מופיעים באחד הסרטונים.
 

 


טקס חלוקת מלגות "קרן אמיר" - 27 במרץ 2017
 
כבוד ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ
מנכ"לית בית הספר רוגוזין , ברוריה הספל
מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ במשרד החינוך, אלי שיש
נציגי משרד הביטחון
מפקדי סיירת שקד לדורותיהם,
חבריי למחזור אוגוסט 1970 ואנשי הסגל,
בני משפחת אמיר ,
אורחים נכבדים ותלמידים יקרים,
ואחרון אחרון חביב שמעון אמיר.
 
הערב הזה מוקדש לציון פועלו רב השנים של שמעון אמיר.
מסע חייו הינו מסעה של מדינת ישראל מהשנים שלאחר הקמתה ועד עצם היום הזה,
החל מתקופת ילדותו ובגרותו בקיבוץ כפר גלעדי,
דרך שירותו הצבאי בסיירת שקד בימי מלחמת ההתשה כלוחם וכמפקד,
מלחמת יום הכיפורים שזעזעה את אמות הסיפים של החברה הישראלית,
הקשיים הבלתי נסבלים שאיתם הוא התמודד, שמתוארים היטב בספריו ובשיריו,
בחירתו להקדיש את חייו לחינוך בני נוער,
פועלו הבלתי נלאה כמורה ומחנך בתחומי לאום, חברה וידיעת הארץ,
והקמת תנועת הנוער "אין לי ארץ אחרת" המכשירה מדריכי של"ח צעירים.
 
"קרן אמיר" נוסדה בערב ראש השנה האחרון,
והעובדה שאנו מתכנסים בערבו של חג הפסח הבא עלינו לטובה,
יחד עם כל הקהל הרב שנאסף מרחבי הארץ כדי לכבד את האיש ופועלו,
אך מעידים על התמיכה הבלתי מסויגת של האנשים שליוו את שמעון אמיר במסע חייו.
 
ראשיתם של מהלכים מהסוג הנ"ל הינם בספונטאניות של ייזום הרעיון.
אני מבקש להודות ליוחנן שרעבי ולרמי סידס שבהבזק של רגע במפגש מחזור שקיימנו אחרי ארבעים ושש שנים,
מפגש שנבצר משמעון להשתתף בו, רתמו אותי לרעיון והניעו אותי קדימה,
כמו גם לחבריי ממחזור אוגוסט 70 של סיירת שקד ולאנשי הסגל שלנו,
שבנוסף להכשרתנו כלוחמים בסיירת הטמיעו בנו את הערך העליון של אחוות לוחמים.
 
ללא תמיכתם הערב הזה לא היה מתקיים.
 
הערב הזה אינו מציין סיומה של תקופה.
הערב הזה הינו אבן דרך ונקודת ציון להמשך פועלו של שמעון אמיר בתחומי
החינוך, אהבת הארץ, והמשך קיום המורשת לבניית חברה ערכית במדינת ישראל.
 
כולי תקווה שנבחרי הציבור וממלאי התפקידים הבכירים של מערכת החינוך, שנמצאים איתנו הערב,
יקדמו את "קרן אמיר" וימנפו אותה ברמה הממלכתית.
 
בהקשר זה ברצוני להזכיר לראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, את שכתבתי בפרק הסיכום של חוות הדעת הכלכלית
שנתבקשתי לכתוב לחמישה ראשי ערים של הפריפריה בהליך בג"צ שהוגש על ידם בשנת 2007 נגד החלטת
ממשלת ישראל להפלות לטובה את עיריית חיפה לאחר מלחמת לבנון השנייה שארעה בחודשי הקיץ  של שנת 2006.
 
וכך כתבתי באחד מסעיפי פרק הסיכום של חוות הדעת (ואני מצטט) :
הפרסום בעיתונות מיום 4 בפברואר 2008 ביחס להתנהלותה של עיריית קריית אתא בתחומי החינוך הינו דוגמא מאלפת לכך:
"בעיריית קריית אתא לא המתינו להחלטות ממשלה והחליטו באופן עצמאי
לצמצם באופן משמעותי את מספר התלמידים ל עשרים וחמישה תלמידים בכל כיתה.
התוצאה -  זינוק מטאורי בזכאים לתעודת בגרות וירידה דרסטית באלימות."
תוצאות אלו הינן פועל יוצא של שימוש מושכל במשאבים המחייב בין היתר תוספת כיתות לימוד, סגל הוראה רחב ואיכותי,
פעילות חינוכית ותרבותית במתנ"סים, בשיעורי עזר, בלימודי העשרה ועוד.
תוצאות מסוג זה מושגות לאורך זמן, הן מקרינות על איכות החיים של הקהילה,
והן יוצרות את קשרי הגומלין העתידיים של הדור הצעיר עם עיר מגוריו,
ובלבד שהעיר לא תקפא על שמריה, ולא תיסוג מתכניות הפיתוח שלה.
 
ההחלטה שחבריי ואני קבלנו לתמוך בקרן המלגות בחמש השנים הראשונות,
הינה גם ובעיקר כדי לאפשר את המשך פועלו המבורך של שמעון אמיר
בהקניית אהבת הארץ ומורשתה לבני הנוער במדינת ישראל במסגרות החינוך הממלכתיות,
לאחר צאתו של שמעון לגמלאות בסוף שנת הלימודים הנוכחית.
 
ולך שמעון אוסיף כמה מילים:
יצרת יש מאין ועליך להמשיך בדרך העשייה שלך.
אין לך דרך אחרת כפי שאין לך ארץ אחרת.
סיירת שקד של פעם מאחורייך ולצידך.
שא ברכה
 
המשך ערב נעים ומהנה לכולנו
 
בנצי נצר