אבלים: אשתו: זיוה, ילדיו: ורד, אורן ודקלה ומשפחותיהם.
ההלוויה תתקיים ביום ה’ ה- 26.02.15, בשעה 15.00, בית עלמין קיבוץ יסעור. יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב התאנים 20, דירה 8, קרית ביאליק. מחזור נובמבר 69 בן קיבוץ כפר גלעדי
צביקה הובר.
יליד קיבוץ כפר גלעדי שבגליל העליון . התגייס לסיירת שקד במחזור נובמבר 1969 . מחזור שרובו היה מההתיישבות העובדת- בני קיבוצים ומושבים . למרות ובשל בעיות רפואיות שהתגלו משך התקופה המפרכת המשיך וסיים את אימון הלוחם בהצלחה. לקראת תום שירותו היה צביקה נהג האמבולנס . במסגרת תפקידו זה החליט צביקה לאכול עוגת שוקולד . מה עשה ? לקח את האמבולנס בלילה וירד לבאר שבע . בסמוך למפקדת פיקוד הדרום הייתה מאפיית עוגות מיתולוגית . אלא מאי לרוע המזל גם מפקדת משטרה הצבאית הייתה בסמוך וזו תפסה אותו , הכיצד ? הלה נהג בתחתונים .כמו כן היה הובר בעל חוש הומור יוצא מן הכלל .במילואים שרת עם רוב בני המחזור 69 בפלוגת סיור במשך קרוב ל 20 שנה.
לנו , לחבריו מהפלוגה/ היחידה נודע כי צביקה נפצע קשה בתאונת דרכים מימנה סבל פגיעת ראש לא קלה.(בזמן עבודתו ברפאל)
צביקה ייחסר לנו .
משפחת הובר היקרה, אשתו - זיוה, ילדיו- ורד,אורן ודקלה ומשפחותיהם משתתפים ביגונכם ואבלכם הכבד.
החברים מסיירת שקד ( 424 ) .
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
