מיומנות. תנאי לשמירת העצמאות.
======================
ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, פרסמתי מאמר ("החשבון עדיין לא סגור"). כמעין תפילה - "לכך שבני ישראל, יעמדו על סיבות האמת לשליטת הכאוס ב"מלחמת כיפור הארורה". והוספתי בקשה לחברי לנשק, אלופים תתי אל"מ ואחרים ( מחיילות הרגלים, מהשריון ומיחידות התמך). "לבא חשבון" והפעם אמיתי, לפשר החובבנות שהביאה לשליטת הכאוס במלחמה ההיא.
בין תגובות החברים, בחרתי להתייחס למגיב אחד. משום היותו לוחם מיומן, שלימים פרש מצה"ל בדרגת תא"ל. משמע, כזה שמשקף את ההבנה הצבאית/ ואו את חסרונה - בציבור ובפיקוד הבכיר של צה"ל. צא וראה:
"מלחמת יום כיפור לא הייתה כישלון, אלא ניצחון מזהיר הרבה יותר ממלחמת ששת הימים", קובע הבכיר.
=======================
בעוד שבהנמקותיו בולטת התעלמות מוחלטת מהשלכות המלחמה בחתך הצבאי והמדיני, ובדומה לפרשן ספורט, מנמק את פשר הניצחון : בכך "שהכישלון היה בימים הראשונים מעטים מול רבים נאלצו הכוחות הסדירים המעטים לבלום את הנחשול המצרי והסורי, אך משזה נעשה, ההמשך היה מקצועי ומפואר".
אומנם נכון שלא רק הכותב אלא רבים וטובים בישראל, דבקים עד היום בהגדרת הניצחון ביוה"כ. בלי תת דעת לכך שהמדובר בקוצר ראייה, וממלא כהתעסקות בשטויות. שהרי מאז הקמתה, נלחמת ישראל ברציפות כשאחת מסתיימת ומשליכה על הבאה אחריה. מה שמאפשר אפילו לפליט מדרום סודן, לזהות את הקשר שבין "מלחמת ששת הימים", ל"מלחמת ההתשה", ומשם ל"מלחמת כיפור". שהרי לקחיהם בממד האסטרטגי האופרטיבי והטכני, קשורים זה בזה - לכדי ראייתם כמלחמה רציפה. בעוד שמתן ציונים למלחמה, מוציאה את "מלחמות מהקשרם". כל שכן מהיותו תחליף מעוות ומסוכן, להפקת לקחים סדורה ועניינת.
על כשל הכנת הכוחות למלחמת "כיפור", כתב הבכיר:
=========================
"אני רוצה להוסיף שהכוחות הסדירים וגם המילואים היו מאומנים היטב ובכל מקום שהם לחמו עשו זאת בצורה מרשימה". (וממשיך הכותב, תת אלוף בדרגתו) "הכשל היה בדוקטרינה ברמת המטכ"ל ופיקוד הדרום שבמשך שנים תכננו והתכוננו בצורה שגויה" !!!!.
לא פלא שהכותב בעצמו מהטובים ומהבכירים שבתוכנו, אומר דבר והיפוכו. שהרי כל קדט לומד כבר ברבעון הראשון לשהותו באקדמיה, על מהות בנינו של כוח צבאי ביבשה. ככזה מכיל בחובו שתי ישויות התלויות זו בזו. האחת כוללת את מכלול הדרגים בגדוד המבצעי, כשעניינה - המגע הפיזי באויב. בעוד שעניינה של הישות השנייה, המכילה את המטות מדרג החטיבה וכלל המפקדות בואכה המטכ"ל - העוסקת באיסוף מידע מהכפופים, עיבודו והפיכתו להחלטות. נציין כי מפקדת הגדוד, מהווה את "המחבר" שבין השתיים.
בפועל, כעולה מכל מלחמות ישראל. קיים פער אדיר באיכות תפקודם של שתי הישויות. כשזו שבמגע הפיזי, מתפקדת כהלכה, לעומת תפקוד לוקה עד בלתי נסבל - של גורמי הפיקוד והשליטה.
לפי כך אין לי ולו סיבה לבוא בטענות לבכיר, הראוי לברכה ולחיבוק של ממש. משום שהתייחסותו הסלקטיבית לסוגיית כשרות צבא היבשה. המחישה כי במערך "הירוק", אין נימול המודע לקיומם של שתי הישויות. קל וחומר, לעובדה העולה בכל מלחמה. כיצד נשחקת איכותה של "הישות הלוחמת" (זו שבמגע הפיזי), בידי מערכת חסרת מיומנות כמו מערכת הפיקוד והשליטה.
ולסיום בקשה למתייחסים: אנא בלי חוות דעת על הח"מ, והערכות סתמיות (נוסח אני חושב שהנ"ל התכוון), ואם אפשר: להתחיל בדיון עניני, על לקחי מיוה"כ שלא הופקו עדין, - שהרי סוגיית הביטחון כולה שלנו.
