ביום שישי קיבלנו הודעה על מותו של בן מחזור נובמבר 1974 ופברואר 1975.
אבי(אבינועם) רגב(בוגוסלבסקי) יהא זכרו ברוך.
אבינועם עלה מארצות הברית בגיל 22 והתגייס כחייל בודד למחזור נובמבר 1974.
הוא היה מבוגר יותר מכל בני המחזור וגם מרוב הסגל, והיה לנו כאח בוגר.
באמצע אימון לוחם יצא לביקור הורים בארצות הברית שהתארך לכן כשחזר יצא לקורס חובשים והמשיך מסלול עם מחזור פברואר 1975.
איתם סיים מסלול כחובש. בתרגיל הסיום של אימון הלוחם היה חובש בצוות של ורהפטיג שביצע הסחה לפשיטה על אום חשיבה. לאחר מעבר קשה של סדרת מכשולים שהיו בסיני הצוות נכנס לשדה מוקשים ושלושה חיילים נפצעו ואבינועם ביניהם. למרות הפציעה הקשה הוא המשיך לתפקד כחובש, זרק לחבריו חוסמי עורקים וחילק הנחיות עד שהגיע מסוק החילוץ. בפעולה אבינועם איבד את כף רגלו.
לאחר השחרור הוא פתח עסק לצילום בחיפה אך בסופו של דבר חזר לארצות הברית.
בתקופה האחרונה התגורר ביוסטון ליד אימו אך דאג להמשיך לבקר בארץ ושמר על קשר עם חברים מהצבא.
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
