שלום רב
קראתי בעיון את הערותיו על שלש קרבות נועזים של לוחמינו ,
אני יכול להוסיף את אשר אני זוכר בבירור מהלילה ההוא בגיא צלמוות במתחם החווה על ציר נחלה בואכה מציר לקסיקון .
אמנם עברו מעל ארבעים שנה , אך אירועים אלו ישארו בזיכרוננו עד יומנו האחרון .
כידוע באירועים טראומתים כאלה כל לוחם רואה וזוכר את מה שארע ב ד אמותיו , ואם מצרפים עדויות רבות ככל שאפשר הן מצטרפות לפזל מושלם של מה שארע .
אספר כאן בקצרה את מה שאני חוויתי בלילה זה :
לאחר התארגנות חפוזה אחר הצהרים עלינו על זחלמים פתוחים לעבר היעדים בתעלה במטרה לסייע לראש החץ ( אריק שרון וכוחותיו )לדהור קימה לעבר הצליחה .
אתה ( מפקד פלוגה ג ) היית איתי על זחלם מוביל של הפלוגה , כשעל זחלם זה היינו אתה , צבר , המד״ס ראובן ורון , הרס״פ אריק כץ הי״ד , עוד לוחם עם מצלמה , או שחורי או סופר לא זוכר את שמו , עבדך אנוכי חיים דיין החובש ועוד כ חמישה אנשי מילואים מתפעלי זחל המרגמה עם כוורת פגזים כולל פצצות זרחן.
לאחר כ40 דקות נסיעה עם כניסת החשיכה הומטר עלינו מטר אש , כדורים נוטבים , טילי סאגר , פגזי מרגמה , ומדי פעם פצצות תאורה ,
אנו השבנו אש מהכלים שהיו בידנו ,
מקלע 03 שהיה מותקן מולי בין הנוסע לנהג .
אז גם שמענו את שגיא בקשר מודיע שהגיע ברוך השם ( כך אמר ) לנקודת גזר . ובדיוק ברגע זה הזחל שלו קיבל פצצה ישירה וכל 11 הלוחמים שהיו עליו נשרפו חיים , והזחל בער באש עצומה כעמוד אש . וחסם גם את תנועת הזחלמים מאחוריו ,
אנחנו נענו בציר מקביל , באותה תופת , ופתאום צעד לקראתנו לוחם לא מוכר ( דומני טנקיסט ) וצעק לעזרה , ( אמר אני יהודי !) אתה פנית אלי והצעת שאגיש לו עזרה , עברתי לאחור לעבר דלת הזחל״ם ואולי גם ורון ירד כדי לפנות לי הדרך החוצה , וגם אתה היית בדרכי , ואיך שאני בדלת , פיתאום אנחנו מקבלים גם פגז ישיר לתוך הזחל בדופן הפנימית , אני זוכר משהו כמו שהזחלם מתרומם לאויר , באש , וצעקות, ואני עף כ25 מטר , מאבד את הכרתי לרגע קל , ומוצא את עצמי שרוע על הארץ , כשחובש נוסף מגיע אלי ואומר לי שכולי מבריק מזרחן , אמרתי ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו , ה׳ אחד ״ ובשרי שב לאיתנו הראשון , קמתי , ללא נשק אישי שעף כנראה , וראיתי אותך , היית בעולם אחר , איבדת את רוב שמיעתך , כנראה שגם גופך ספג רסיסים , על אף שלא התלוננת על עצמך , אלא המשכת לפקד בעוז . אני טיפלתי בחבר מחזור שלך , קצין שנפגע מזרחן , ומרסיס גדול ברגלו , ותוך כדי טיפול בו תחת אש , זחל וטנק שלנו נסעו לאחור , וכמעט דרסו אותנו למוות , אני זוכר שצעקנו להם אבל בתוך ההמולה והאש הם לא שמעו . והייתי צריך לטפס על שרשרת הזחל ולמשוך בחולצתו של אחד הלוחמים . והעלנו את הפצוע לאחד הרכבים , ואכן אני זוכר שכנסת את כולנו לתעלת הטנקים מימין , וחיכינו להוראות תוך כדי טיפול ראשוני בפצועים .
סוף דבר : רוב המילואימניקים שהיו על הזחל שלנו נהרגו הי״ד , גם גופתו של אריק שלנו נמצאה כעבור יומיים באזור . אני עליתי על רכב עם פצוע גולגולת ( אמנע מתאורים קשים ) לכיוון מזרח לתאג״ד
כשהגענו הרופא כיסה את ראשו בשמיכה ,,
והשורה היותר תחתונה : לא ידענו לקראת מה הלכנו , אמרו לנו שמקסימום נתקל במארב של חוליות נ״ט ,״ ושנדרוס אותם״ והתברר שנכנסו למלכודת של מגנן דיויזיוני ,
המודיעין בשטח היה לקוי , הלוחמים לא קיבלו תדרוך לקראת מה הם הולכים , והיינו לבשר תותחים , אבל במלחמה כמו במלחמה , הולכים קדימה גם כשלא יודעים לאן , ( אולי אתה ומפקדים היותר בכירים ידעו קצת יותר )
ברוך השם שהושיענו מתבוסה כואבת וגאלנו לחיים .
כתבתי לך באריכות , ועדיין קיצרתי המון , קח מזה מה שאתה מבין וחושב שיבהיר יותר את מה שארע ואם הינך מוצא לנכון להשתמש במיידע צרף את הדברים למאמרך ,
זהו סיפורי האישי , ואולי אין בזה עניין לציבור אז ודאי כדאי לצנזר הרוב . ורק מה שנראה שייך לעניין יעלה על הכתוב
יישר כח
ברכה והצלחה , וחודשי אדר שמחים !
חיים דיין
פיקודך , רעך , ותלמידך .
