ב - 1985 (בערך), במילואים, עשיתי קורס קציני סיור אצל מי שהיה ראש מדור סיור בצאלים , עמוס בשן, שהרגע ראיתי סרטון אתו באתר שלך.
מעבר לכך שזה היה הקורס הכי כיפי שעשיתי בצבא, 6 שבועות על ג'יפים בכל מדינת ישראל; ממטולה ועד (כמעט) אילת. רמת הגולן, גליל, עמק יזרעאל, הרי שומרון, ירושלים, יהודה, הנגב.. ועוד, מעבר לכך, נחשפתי אז לשיטת ניווט האגנים של עמוס.
אני לא יודע אם מלמדים את השיטה הזו היום בצבא, אם לא, ממש חבל שתורה כזו תלך לאיבוד, צריך לתעד ולהנציח את השיטה וכן להחזירה מהר לצבא.
מה שיפה בשיטת ניווט האגנים, הוא שברגע שאתה מפנים אותה, קל לך לדמיין באופן ריאלי את פני השטח עוד בזמן לימוד השטח. בשיטה זו אתה לומד ומשנן את תוואי הקרקע במובן רחב, פנורמי, ולא לומד ציר טורי, קווי + 500 מטר מימין ומשמאל, כפי שלימדו אותנו פעם ואיני יודע איך היום...
בקיצור לכל אוהבי הטבע, שטח וכמובן לחיילים שיטת ניווט זו היא חובה!
מסור ד"ש לעמוס והודה לו בשמי על מתנה נפלאה שקיבלתי ממנו. איש מיוחד.
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
