דברים לזיכרו של אביגדור אלדן ז"ל,
ביום השנה למותו.
למשפחה היקרה של אביגדור, שקדניקיות ושקדניקים יקרות ויקרים,
חלפה שנה מאז שאביגדור נאסף מן החיים והלך מאיתנו.
באותו ערב משמח באמפיפארק באשדוד, ישבנו מספר חברים לאורך כל התוכנית, למעלה באמפי, בחושך, ודיברנו בשקט על החיים.
אביגדור וכולנו הנוכחים, ידענו שימיו ספורים ושהסבל מהמחלה הוא קשה מאד.
הוא דיבר על החיים ועל המוות באומץ ובישירות בלי לוותר לעצמו ולנו, כפי שעשה תמיד.
אביגדור הוא מאותם אנשים ולוחמים שאינך יכול להתעלם מהם או שלא לאהוב אותם בכל ליבך.
מהיום הראשון שהכרנו, בהיותו מועמד ל"זיקיות"
הבנתי מיד שהוא מתאים למשימה.
ולאחר מכן באימונים המפרכים ובמבצעים המורכבים, ידענו לוחמי זיקית ואני מפקדם, שיש על מי לסמוך במצבים הכי מסוכנים ומורכבים.
התקופה, ראשית שנות השבעים של המאה הקודמת.
טירור והרג ללא רחמים, בעיר עזה ובכל הרצועה כולה.
במבצעים הסמויים מן העין הרבים שביצעו הזיקיות, ניצלו חיים של רבים חיילי צה"ל אזרחי ישראל ופלסטינאים רבים.
יהי זיכרו ברוך.
משה רובין,
מייסד ומפקד הזיקיות. למעלה מימין אביגדור,משמאל מאיר דגן
בצער רב מודיע על פטירתו של אביגדור אלדן (אזולאי) ז"ל, אחד מהלוחמים האמיצים של סיירת שקד ממקימי יחידת הזיקיות ההלויה תערך ביום א בשעה 18.00 בבית הקברות של כפר שמריהו יהיה זכרו ברוך.
המון אי דיוקים וזאת רשימת הזיקיות ואין אחרת: מאיר טייכנר
הלך לקורס קצינים מאוחר יותר. יוסי אלוש ,
ישראל ספרן ז״ל, , מאיר בוטניק, אדמונד מרי, צ׳ולי
מחיפה,ואני אביגדור אלדן (אזולאי)עבדך.
לימים הצטרפו רפי סעיד ( צבר) לוחם גדול וחבר קרוב וכן
כושי סולומון וזהו , אלו הזיקיות שבמקור היוו את סיירת רימון וכל
היתר טרמפיסטים ( יכול להיות שבמעגל שני של אבטחת הזיקיות
בפעולות הם היו)עד כאן ידיעתי משגת
שא ברכות
תוספת
תיקנתי לברגמן בכתבה שבמיבצע תעשיה השתתף מאיר בוטניק ולא מאיר טייכנר ואל תישכח את משה רובין מחולתה שאימן והפך כל אחד מהזיקיות למכונת מלחמה משומנת לטיפול בלש״ב בטרור בעזה המדממת של אז וכן שמתי
לב לתופעה שכל מי שהיה במעגל שני או שלישי של מבצע קושר את עצמו ישירות לזיקיות ולא היא. רק היום ממרומי גילי אני מבין את הנחשוניות של מסתערבי זיקית כאבות שמשון ודובדבן ( אם תירצה אשלח לך מכתב גלוי ששלחתי למשפחת דגן טכס שנה שעברה כי מאיר היה המנכל ואנו היינו קבלני הביצוע שא ברכות חברך
לא רק לנשק אביגדור אלדן( אזולאי)
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
.jpg)
