אל"מ דני רהב - וולף ז"ל
לדף פשיטת ויקטוריה הקלק
דני נולד ביום ה- 21 ליוני 1937, בביתו בבאר- טוביה, ונפטר ביום ה- 19 לאפריל 2004, בביתו במושב אורות. בן להורים עליזה וד"ר יהודה וולף, חלוצים אשר עלו לארץ בשנות ה- 30 מגרמניה, ואח ל ד"ר מיכאל (מוקי) וולף האח הבכור. אביו ד"ר וולף היה הרופא הראשון באזור, ריפא חולים, יהודים וערבים ועזר לנזקקים.
תולדות חייו של דני משולבות לבלי הפרד בתולדות הקמת המדינה והישוב בארץ.
מושב באר טוביה היה מושב מבודד ומוקף בעשרות כפרים ערביים, מוריו ומחנכיו השכילו להחדיר בלב תלמידיהם את חשיבותה של ההתיישבות העובדת בארץ, ואת תרומתה של ההתיישבות להקמת המדינה. רוח התקופה ורוח המושב בו גדל והתחנך עיצבו את דמותו כילד וכנער. כבנו של רופא הכפר ובבית שלעיתים הפך למרפאה לשעת חרום, ספג דני את ערכיה של ההגשמה, העבודה והעזרה. מגיל צעיר ביותר נלחם למען הצדק והיושר, ערכה של החברות הרעות והנאמנות היו לחם חוקו. תכונה זו ליוותה אותו לאורך חייו.
בשנת 1955 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בצנחנים. נלחם בפעולות התגמול, בניצנה ובכנרת. במחצית 1956 נשלח לקורס מפקדי כתות ובו זמנית נלחם בא-ראהווה, ע'רנדל, חוסן, קלקיליה, וצנח במיתלה במלחמת קדש.
במלחמת ששת הימים הוביל יחד עם דן שומרון, את חוד החנית של חטיבת הצנחנים לתעלת סואץ. על אומץ ליבו , תעוזתו וכושר המנהיגות אותה הפגין בקרבות הוענק לו עיטור המופת. מאוחר יותר במלחמת ההתשה פיקד על סיירת שקד, ולאחר מכן על חטיבת צנחנים מטכ"לית. והשתתף בפעולות ומבצעים אין ספור.
בשנת 1978 השתחרר מצה"ל בדרגת אל"מ ורכש משק חקלאי במושב אורות, מושב הסמוך לבאר טוביה, פה הגשים את חלומו ובנה במו ידיו את ביתו, בית עץ מקורי מקנדה. כחקלאי טיפח וגידל ארטישוקים, אפרסקים, ופרדס לימונים.
בשנת 1990 בתקופת המשבר בענף החקלאות הקים את חברת "פירדן", חברה ליבוא בתי קורות עץ קנדיים. במהלך השנים בנה בתים לתפארת ברחבי מדינת ישראל.
ביום ה- 19 לאפריל 2004 נכנע למחלת הסרטן בו נלחם במשך 33 שנים. דני נפטר בביתו במושב אורות וניטמן בבית העלמין בבאר טוביה.
דני היה איש אמיץ לב, גלוי, ישיר ובוטה, אך לא ממורמר, לוחם המאמין בכוח ובעוצמה. באישיותו ייצג את דמות הלוחם המחובר לארץ שהיה מוכן להקריב את חייו למענה. לאורך כול הקריירה הצבאית שלו, כמו גם בחייו האזרחיים בחר תמיד לא לצעוד על השביל הסלול, חיפש נתיב ייחודי, מקורי, החל בירי על מטוסים במלחמת קדש, דרך חציית מדבר סיני בג'יפים בראש כוח שהגיע ראשון לתעלה במלחמת ששת הימים, ועד למרדף אחר חיילי קומנדו המצרי במלחמת יום הכיפורים - תמיד התעקש למצוא את הדרך האחרת שאיש לא צעד בה לפניו. איש רב פעלים הוא היה איש עקרונות, עם נטיה שמאלנית; חזונו: עשיית שלום בין העמים ומתן שוויון זכויות לכל בני האדם.
דני אהב את משפחתו ואת נחלתו אותה השאיר אחריו, נחלה שהיה קשור אליה בכול רמ"ח אבריו, אשר הייתה פרי יצירתו , עמלו וגאוותו. נותרנו - בני משפחתו: אשתו צבייה, ילדיו, אודי הבן הבכור ובנותיו התאומות סיגל ודלית, ונכדיו: אור, טל, נעמה, עידן, שי, בר, דנה ועומר-דניאל (הנקרא על שמו) אשר נולד שנה לאחר מותו, כואבים ועצובים.
כמפקד וכהוגה פוליטי היה דני איש בעל חזון, בעל ראיה קדימה, איש רב פעלים אשר עשה בחייו את מה שכול כך אהב וגרר אחריו את האחרים, איש אשר האיר לנו את הדרך והיה בשבילנו כעמוד אש המוביל ושומר עלינו. הוא השאיר אחריו מורשת נפלאה למשפחה כולה, מורשתו היא נר לדרכנו.
קברו של דני בבאר טוביה יהי זכרו ברוך !!
דברים לזכרו של דני מחבריו לדרך.
אלוף ישראל טל: על דני ז"ל
איש בעל אומץ לב פיזי ואזרחי, גיבור בקרב, דבק בעקרונותיו בענייני אמונות ודעות.
אסטרטג מבריק, המוניסט, אידיאליסט ופטריוט.
רב אלוף רפאל איתן (רפול)ז"ל
דני בחור אמיץ ומקצוען, כחייל ומפקד, אבל תמיד היה "רוח דני", עצמאי נמצא בכול מקום בפעולה, רואה מדווח, יורה ומסתער.
דני היה מופת בחייו, גיבור במותו, לוחם, נגר, חקלאי ומעל לכול חבר.
אלוף בנימין בן אליעזר (פואד)
פרידה מדני היא פרידה מדור הולך ונעלם, עולם של ערכים, של אמונה, של צדקת הדרך, של חברות אהבת הבית, אהבה אל האדמה, אהבת הארץ ובניה.
שלומי גרונר /לוחם סיירת שקד
בשנת 1970 לאחר שהיה מפקד קורס קומנדו החליף דני וולף את פואד (בנימין בן אליעזר), שלומי זוכר את דני וולף מגיע לראשונה לבסיס סיירת שקד במשמר הנגב:
"נכנס אז צנחן גבוה בלורית כסופה, מדי צנחנים, עם צל"ש ממלחמת ששת הימים...
דמות אחרת."
לאחר תקופה ארוכה של מגננה בסיני, מיד עם כניסתו של דני לתפקיד מג"ד, ביצעה סיירת שקד שתי פעולות בגדה המערבית של תעלת סואץ, מבצע 'סרג'נט ו ויקטוריה' ולאחר מכן ברצועת עזה, שם התמודדה לראשונה עם הטרור הפלשתינאי ויכלה לו.
דני בוגר קורס "לוחמת קומנדו" עם חשיבה מקורית ואומץ לב מטורף, לקח על עצמו בגיבוי מלא של אריק, אלוף פיקוד הדרום אז, להפוך את היחידה ליחידת קומנדו התקפית , נלחם על כול משימה שהצבא ביצע בכדי ש"שקד" תוביל אותה.
אוריאל קדוש/ הרס"ר, וקצין השלישות.
דני איש אציל, איש אשר המוסר, היושר אהבת האדם והמולדת היו טבועים בו ובנפשו, בשבילי דני היה סמל, מודל לחיקוי, דני ייחרט בזיכרוני כאדם האוהב את זולתו.
משפחת שיפמן (רמות)
הגיע רגע מנוחתך, אתה יכול להירגע, לחמת, פעלת, עבדת את אדמתך, שתלת ונטעת, בנית ויצרת, חינכת לימדת, הסברת וכתבת, פעלת בתחום האישי, הציבורי והממלכתי, הארת את הדרך וגררת את האחרים אחריך.
אפרים חירם (פיחוטקה)
דני היה תמיד איש מלא חיים, מלא פעילות מלא רעיונות, מעורה בכול מה שקורה בארץ, ארץ שאהב בכול נפשו וכאב אותה בכול ליבו. היה אמיץ בשדה הקרב, לא פחות מכך בהתנהלותו עם חבריו, ולא פחות עם שועי הארץ, לא היה בו שמץ של התבטלות.
אבל מעבר לכול דני היה לי חבר אמת, לחברים כאלה אין תחליף, אם לכתו הלך חלק ממני ואני איתו.
